האגודה לזכויות האזרח ומרכז ירושלים לזכויות אדם עתרו ב-5.7.04 לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז, נגד הקמתה של גדר ההפרדה על אדמות הכפרים דיר-בלוט וראפאת, נגד הפרדת התושבים מאדמותיהם החקלאיות ונגד כליאתם של הכפרים בתוך מובלעת. העתירה הוגשה בשמם של ראשי מועצות הכפרים דיר-בלוט וראפאת, כמאל יוסף מחמוד מוסא וד"ר עדנאן עייאש, בהתאמה, ובשם תושבת הכפר דיר-בלוט, למיס תייסיר אברהים קאסם, על ידי עורכת הדין סמדר בן-נתן, מטעם האגודה לזכויות האזרח, והיא מצטרפת לעתירה קודמת, שהוגשה בשבוע שעבר בשם הכפר הסמוך א-זאוויה. בעקבות הגשתה של העתירה, הוציא אתמול השופט עדיאל צו ביניים, אשר אוסר על ביצוע עבודות בלתי-הפיכות באזור נשוא העתירה.
העתירה מכוונת נגד התוכנית לבנות את גדר ההפרדה באזור די-בלוט וראפאת, בתוואי העובר בתוך מטעי הכפרים וחוצץ בין תושביהם לבין אדמותיהם החקלאיות, תוך שהוא עתיד לכלוא את הכפרים הללו, וכן את הכפר א-זאוויה, בתוך מובלעת סגורה. יש לציין, כי העבודות באזור כבר החלו, עצי זית החלו להיעקר בשטח, ורבים עוד עתידים להיעקר, אם לא תשונה התוכנית. כן התבצעה כבר בשטח הריסה של אוהלים, ששימשו למגורי אדם, ודירי צאן, אשר בהתאם לתוכנית הגדר אמורים להיוותר מצדה המערבי. תושבים נוספים בשטח זה כבר קיבלו התראה לקראת פינויים והריסת בתיהם. יש לציין, כי כ-40,000 דונם מאדמות הכפר דיר-בלוט המעובדים חקלאית ייוותרו, לפי התוכנית הקיימת, מן העבר השני של הגדר, מופרדות מבעליהן וממעבדיהן. כן עתיד הכפר להיות מופרד מאתר בית הקברות המתוכנן בו, מן המזבלה המשרתת אותו ומכ- 40 בארות מים עונתיות, המשמשות לשתיה ולהשקיה. הכפר ראפאת עתיד לאבד כ-7,500 דונם מאדמותיו, רובן מעובדות והיתר אדמות מרעה, אשר תשארנה מעבר לגדר.
עו"ד סמדר בן-נתן מדגישה בעתירה, כי בניית הגדר בתוואי המתוכנן תגרום לפגיעה קשה בזכויות היסוד של תושבי הכפרים, ובראש ובראשונה – חופש התנועה, הזכות להתקיים בכבוד ולהתפרנס וזכות הקניין. פגיעות קשות אלה, היא מוסיפה, אינן הכרחיות: ניתן להעתיק את תוואי הגדר מערבה, לכיוון הקו הירוק, ובכך תימנע פגיעה קשה בתושבים, מבלי לוותר כלל על יעדי הגדר. עו"ד בן-נתן מדגישה גם, כי הקמת הגדר בתוואי המתוכנן עתידה לפגוע בתושבי הכפרים הללו אף יותר מן הפגיעה בכפרים שמצפון-מערב לירושלים (בית סוריק ואחרים), שבג"ץ קבע בשבוע שעבר, כי פגיעתה הצפויה של הגדר בהם הינה בלתי מידתית ולפיכך פסולה. זאת מכיוון, שכאן לא מדובר רק בהרס גידולים חקלאיים ובהפרדת תושבים מאדמותיהם, אלא בכליאה של הכפרים במובלעת חנק, אשר תקיף אותם מכל עבריהם, למעט מעבר צר בצפונה, וכן תנתק אותם מעיר המחוז סלפית ומשירותים עירוניים חיוניים, ובהם שירותי חירום, שיימנעו מכ-11,500 תושביהם. הסכנה, נטען בעתירה, אינה רק לפגיעה במרקם החיים התקין של התושבים, אלא לחיסולו כליל. כל מרקם החיים בכפרים ייהפך לבלתי אפשרי, ולמעשה תמיט הגדר כליון על החיים בכפרים, עד לסיכון ממשי של חיי התושבים בהעדר גישה לשירותי חירום. זאת בנוסף להגבלות הקשות על התנועה באזור, הקיימות כיום ואשר כבר גרמו לפגיעה קשה בתושבים, עד כדי גרימת מותן של תאומות, שאמן, אחת העותרות, נאלצה ללדת אותן בדרך אל בית החולים, והתפשטות שריפה, שבשל עיכוב הגעתם של כוחות הכיבוי גרמה להרס מוחלט של שני בתים. תופעות אלה צפויות להחריף באם תיבנה הגדר כמתוכנן, תוך גביית קורבנות נוספים מתוך האוכלוסיה האזרחית שתיכלא במובלעת. יצוין עוד, כי על אף הכרזתו של ראש הממשלה, בעקבות פסק דינו של בג"ץ, בדבר בחינה מחודשת של תוואי הגדר, העבודות בשטח הכפרים נשואי העתירה נמשכו גם לאחר הכרזה זו.
בעתירה נטען, כי תוואי הגדר תוכנן באופן כזה, על מנת להוציא את ההתנחלויות, הסמוכות לכפרים, אל מחוץ לתחום הגדר. תכנון זה של התוואי מבטא העדפה מוחלטת של כל צרכי ההתנחלויות וביטול מוחלט של זכויות התושבים הפלסטינים. הגדר עתידה ליצור במקום, כפי שכבר יצרה במקומות אחרים, מצב בלתי נסבל הדומה לאפרטהייד, בו שתי אוכלוסיות, החיות באותו שטח, חיות תחת משטר תנועה שונה לחלוטין: האחת ממשיכה את חייה כמעט ללא הפרעה, ואילו האחרת נחנקת בטבעת החנק של הגדר. תחת זאת, ניתן להקיף את ההתנחלויות באמצעי הגנה, גדרות ומכשולים, וכך להשיג את מטרת ההגנה על תושביהן, מבלי לפגוע באלפים רבים מקרב האוכלוסיה האזרחית בכפרים הפלסטיניים. אמצעים אלה לא יפגעו בתושבי ההתנחלויות, אשר לא חלות עליהם הגבלות תנועה בדרך אל יישוביהם והחוצה מהם.
