ב-10.5.04 דחה בג"ץ 15 עתירות, שעניינן היקף הוראות המעבר לשינוי יעוד של קרקע חקלאית. 14 מהעתירות שנדחו הן של מושבים, קיבוצים וחברות קבלניות, שביקשו להרחיב את הוראות המעבר ולאפשר לעסקאות נדל"ן בהיקף עצום לצאת לפועל. בכך משמר פסק הדין את הישגו של פורום הקרקעות, המשותף לקשת הדמוקרטית המזרחית, לאגודה לזכויות האזרח בישראל ולעמותות במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ואדם, טבע ודין. כזכור, בעקבות עתירה זו הנחה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, את מועצת מקרקעי ישראל לצמצם באורח ניכר את הוראות המעבר, שנקבעו על פי המלצותיה של ועדת נסים. בד בבד דחה בג"ץ את עתירתו המתוקנת של פורום הקרקעות, שביקשה להגביל עוד יותר את הוראות המעבר המצומצמות. השופטים תאודור אור, מרים נאור ואסתר חיות קיבלו, עם זאת, את עיקרי עמדתו של הפורום וציינו כי המלצותיה של ועדת נסים "נראות אף לנו כמרחיבות, מעבר לראוי, את קשת הזכאים של המתקשרים עם המינהל להנות מההחלטות הבטלות". את עתירתו המתוקנת של פורום הקרקעות, כמו גם את זו הקודמת, הגישו עורכות הדין סמדר בן-נתן, המייצגת את הפורום, ושרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
בפסיקתו זו צימצם בג"ץ את היקף העסקאות של שינוי ייעוד קרקע חקלאית, אשר תצאנה לפועל, לכדי שליש מכלל העסקאות שהיו מתבצעות על פי המלצות ועדת נסים. כך הונצח הישגו הגדול של פורום הקרקעות, שהושג עוד בטרם ניתן פסק הדין, ואשר חייב את מועצת מקרקעי ישראל לחזור בה מהוראות המעבר הגורפות אותן אישרה בתחילה. פסיקה זו משקפת דבקות של בג"ץ בעקרון הצדק החלוקתי בהקצאת המקרקעין הציבוריים במדינת ישראל, אשר נקבע בפסק הדין בעתירתה של הקשת הדמוקרטית המזרחית באוגוסט 2002. להחלטתו זו של בג"ץ ישנן גם השלכות תכנוניות וסביבתיות מרחיקות לכת, בעיקר משום שהיא תסייע לשמור על השטחים הציבוריים הפתוחים במדינת ישראל ולמנוע את כיסויים בשלמת בטון ומלט.
