בקשה לפי פקודת בזיון ביה"מ בעניין יושבי מערות הר חברון

ב-17.2.04 הגישה האגודה בקשה לפי פקודת בזיון ביה"מ בעתירה נגד צווי הפינוי מאזור המערות בדרום הר חברון. צה"ל מפר את צו ביה"מ המאפשר לו להתאמן באזור, אך מורה גם לאפשר לתושבי האזור להתגורר באזור כבעבר, לרעות בו את צאנם ולקצור את יבול שדותיהם.

בג"צ 517/00
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


העותרים:

1. מחמוד חוסיין ג`אבר חמאמדה
2. מוחמד חוסיין ג`אבר חמאמדה
3. עומר מוחמד אחמד ג`נדיה
4. נועמאן שחאדה אחמד חמאמדה
5. האגודה לזכויות האזרח בישראל
ו- 112 אחרים

ע"י ב"כ עוה"ד נעה שטיין ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או הדס תגרי ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אל-עג`ו ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או שרון אברהם-ויס ו/או סוניה בולוס ו/או עודד פלר

מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
ת"ד 35401, ירושלים 91000
טל`: 6521218 – 02; פקס`: 6521219 – 02

נגד


המשיבים:

1. שר הביטחון
2. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון

ע"י פרקליטות המדינה
משרד המשפטים, ירושלים


בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט

בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לכוף את המשיבים לציית לצו הביניים, שניתן ביום 29.3.00, ולהימנע מפגיעה בזכותם של העותרים לעבד את אדמותיהם. כמו כן מתבקש בית המשפט להטיל על המשיבים קנס, הכל על פי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה").


ואלה נימוקי הבקשה:

1. בעתירה זו התבקשו המשיבים לבטל את צווי הפינוי, שהוצאו נגד העותרים, וכן להתיר להם ולבני משפחותיהם לחזור לבתיהם, המצויים בתוך שטח אש 918.

2. ביום 29.3.00 קבע בית המשפט, כי: "עד להחלטה אחרת בעניין יישמר הסטטוס קוו כפי שהיה קיים ערב הוצאת הצווים. לעותרים (בעתירה 1199/00) – עד כמה שהם שוהים מחוץ לשטח – יתאפשר לחזור אליו לצרכי מרעה ומגורים לצרכי מרעה, כפי שהדבר נעשה בעבר. כן יתאפשר הדבר לעותרים 1-4 בעתירה 517/00."

3. ביום 9.5.02 התקיים דיון בעתירה, אשר בעקבותיו הוחלט: "רשמנו לפנינו את הצהרת בא-כוח המשיבים, כי בגדר צו הביניים הקיים, ובכפוף לכך שהדבר לא יפריע לאימוני הצבא, זכאים העותרים לרעות בשטח את צאנם ולקצור את יבול שדותיהם. . ."

על פי החלטת בית המשפט בדיון באותו יום הוחל צו הביניים גם על 112 העותרים, שצורפו לבג"צ 517/00.

4. למרות התחייבותם המפורשת של המשיבים בפני בית המשפט לאפשר לעותרים להמשיך לשהות בשטח ולעבד את אדמותיהם, הפרו המשיבים ברגל גסה את צו הביניים, כפי שיפורט להלן.

5. עלה, כי כוחות צה"ל נוהגים לבצע בדרך של שיגרה אימונים על שדותיהם המעובדים של תושבי ח`רבת ג`ינבה, הנמצאת בדרום מערב שטח האש.

תצהיריהם של מחמד יוסף מחמד אבו עראם ושל אבראהים נעים חסין אבו עראם, שניהם תושבי ח`רבת ג`ינבה, וכן תדפיסי התצהירים מצורפים לבקשה זו, ומסומנים ב/1 ו-ב/2.

אימוני כוחות צה"ל בתוך שדותיהם של התושבים אינם תופעה חדשה. אלה התקיימו מידי פעם בפעם בשטחם של העותרים בשנים האחרונות. יחד עם זאת, במהלך החודשיים האחרונים התגברה תופעה זו. טנקים של צה"ל, המגיעים ככל הנראה מבסיס הנח"ל הסמוך, מתאמנים על שדותיהם של תושבי ח`ירבת ג`ינבה פעם בשבוע או שבועיים ולמשך זמן ממושך של כ-48 שעות בכל פעם.

כך, למשל, ביום 23/12/03 קיימו כוחות צה"ל, המוצבים ככל הנראה בבסיס נח"ל הסמוך לח`רבת ג`ינבה, תרגיל אימונים, שנמשך כ-48 שעות. תושבי ח`רבת ג`ינבה שוחחו עם הח"מ בטלפון מספר ימים לאחר מכן, ומסרו לה על קיומו של התרגיל. על פי דבריהם של התושבים חיילי צה"ל הסיעו את כלי הרכב המשוריינים הלוך ושוב, כשהם רומסים את שדותיהם של התושבים, כך במשך כ-48 שעות תמימות!

שדות אלה נזרעו ימים ספורים קודם לכן על מנת לגדל בהם שעורה, חיטה וכן עדשים. תבואת השדות היתה אמורה לשמש לפרנסת התושבים בשנה הקרובה וכן לשמש כמקור מזון עיקרי. בנוסף התבואה אמורה היתה לשמש להאכלת הצאן, המהווה אף הוא מקור מחייה לתושבים.

כשהסתיים התרגיל, נותרו שדותיהם של התושבים במצב של חורבן, כשכל התבואה שנזרעה בהם ירדה לטימיון, וכך גם פרנסתם ומקור מחייתם של התושבים.

העתקי צילומים, שצולמו בידי מר —-, אשר ביקר במקום בסמוך לאחר 1התרגיל, וכן תצהירו של מר —-, מצורפים לבקשה זו ומסומנים ב/3 ו-ב/4. בצילומים נראים השדות, הנמצאים בקצהו המערבי של הכפר ח`רבת ג`ינבה, ואשר עליהם נראים בבירור עקבותיהם של הטנקים.

6. ביום 12.1.04 פנתה הח"מ אל ב"כ המשיבים, והתריעה בפניו על הפרת צו הביניים. הח"מ ביקשה, כי ב"כ המשיבים ינחה את כל הגורמים האחראים לכך בדבר חובתם לאפשר לעותרים, ובכלל זה לתושבי ח`רבת ג`ינבה, להמשיך לרעות את צאנם ולעבד את אדמותיהם ללא הפרעות.

העתק ממכתבה של הח"מ מצורף לבקשה זו ומסומן ב/5.

ביום 18.1.04 נענתה פנייתה של הח"מ ע"י סרן גיל לימון, עוזר היועץ המשפטי ליהודה ושומרון. סרן לימון השיב, כי צו הביניים שימר סטטוס קוו, שכולל "הן את הימנעות הצבא מפינוי העותרים משטח האש והן את המשך האימונים בשטח. בהתאם, ביצועם של אימונים בשטח האש אינו עומד בסתירה לצו הביניים."

יחד עם זאת הוסיף סרן לימון, כי היחידה המתאמנת בשטח האש הונחתה להימנע מפגיעה בשטחים חקלאיים מעובדים במהלך האימונים, וכי "בעלי המקרקעין שניזוקו כתוצאה מהאימונים רשאים לתבוע פיצוים בגין נזקיהם".

העתק מתשובתו של סרן לימון מצורף לבקשה זו ומסומן ב/6.

7. אף לאחר הודעתו של סרן לימון, כי ינחה את כוחות צה"ל להימנע מפגיעה באדמותיהם של העותרים, לא פסקו האימונים על אדמות אלה.

8. ביום 20.1.04 בשעות הצהרים מסר מר —-, תושב ח`רבת ג`ינבה, כי משעות הבוקר ועד לאותה שעה התאמנו טנקים של צה"ל על שדותיהם של התושבים. לדבריו של מר —-, גרמו הטנקים נזק רב לשדות הזרועים וכן לעצים צעירים, שנשתלו זה לא מכבר בשולי השדות. בסביבות השעה 15:30 מסר מר —-, כי הטנקים עדיין מצויים בשדותיהם של התושבים, אך באותה שעה היתה הפסקה באימונים, ועל כן הטנקים לא נעו.

תצהירו של מר פיראס עלמי מצורף לבקשה זו ומסומן ב/7.

9. באותו יום בשעות אחר הצהרים פנתה עו"ד פאטמה אל-עג`ו, ב"כ העותרים, אל סרן לימון. עו"ד אל-עג`ו דיווחה לסרן לימון על המתרחש בח`רבת ג`ינבה וביקשה לברר, מדוע מתקיימים אימונים על שדותיהם של העותרים, על אף שהדבר מנוגד לצו בית המשפט. סרן לימון מסר, כי יבדוק את הדברים, אך לא חזר שוב אל עו"ד אל-עג`ו באותו עניין.

10. המטרה, אשר עמדה מאחורי הוצאתו של צו הביניים, היתה למנוע את פינוי המשפחות, המתגוררות בשטח אש 918, עד אשר יכריע בית המשפט בעתירות, המונחות לפניו. צו הביניים נועד למנוע מצב, שבו יעמדו העותרים בפני שוקת שבורה, במידה שיתקבלו העתירות, ויבוטלו צווי הפינוי, שהוצאו נגדם ונגד בני משפחותיהם.

11. אכן, צו הביניים קבע, כי אימוני צה"ל בשטח האש ימשכו. יחד עם זאת, נוכח מטרתו של הצו צה"ל אינו רשאי להמשיך לקיים אימונים, אשר פוגעים ביכולתם של העותרים לעבד את אדמותיהם. צו הביניים אמור לשמר "סטטוס-קוו", מצב שבו ימשך עיבוד הקרקע ע"י העותרים, ותימשך ישיבתם בשטח האש.

12. אימונים, אשר גורמים להרס שדותיהם המעובדים של העותרים, ומחבלים בעבודתם, אינם משמרים את ה"סטטוס-קוו", אלא מרוקנים את צו הביניים מתוכן.

13. לא זו אף זו, אימונים מהסוג, שערך צה"ל על שדותיהם של העותרים, אינם מותירים לעותרים כל ברירה אלא לנטוש את אדמותיהם ולחפש להם שטחים אחרים לעבדם. בדרך זו עד למתן הכרעה בעתירות יחדלו העותרים להיות תושבי קבע בשטח האש, ובפועל יושג פינויים בניגוד לצו בית הנשפט, ועתירתם תאבד את משמעותה. העותרים הם אנשי אדמה, אשר כל פרנסתם (הדלה) באה להם מאדמתם ומצאנם. בהילקח מהם האפשרות לעבד את אדמותיהם, תישלל מהם גם הזכות להמשיך ולהחזיק באדמותיהם, כפי שעשו מאות שנים.


אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לכוף את המשיבים לציית לצו, שניתן ביום 29.3.00, ולהורות להם להימנע מקיומם של אימונים, אשר יש בהם כדי להפריע לעותרים ולבני משפחותיהם לעבד את אדמותיהם ולרעות עליהן את צאנם. בכלל זה מתבקש בית המשפט להשית על המשיבים קנס על פי סעיף 6(1) לפקודה.

כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להטיל על המשיבים את הוצאות הגשת בקשה זו.

_______________
נעה שטיין, עו"ד
ב"כ העותרים

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.