לבטל את ההחלטה על שינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות

האגודה וארגונים נוספים עתרו ב- 28.1.04 לבג"ץ בדרישה לבטל את ההחלטה על ביטול שיטת המצרף בקבלה לאוניברסיטאות. ההחלטה התקבלה משיקולים זרים, תוך נסיון למנוע גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בכלל, ובמקצועות המצריכים ציוני קבלה גבוהים בפרט

האגודה לזכויות האזרח, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, עמותת מהפך, העמותה להכוון לימודי לתלמידים ערבים, עמותת ידיד, הקשת הדמוקרטית המזרחית ועמותת שחר עתרו ב-28.1.04 לבג"ץ נגד שרת החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות, בדרישה לבטל את ההחלטה על ביטולה של שיטת המצרף בקבלה לאוניברסיטאות. הארגונים העותרים מבקשים משופטי בג"ץ כי יורו לבטל את ההחלטה שנתקבלה בסוף חודש נובמבר, והמונעת את האפשרות להתקבל ללימודים באוניברסיטאות בשנת הלימודים הקרובה (תשס"ה) על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד. כן מתבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיורה לשרת החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ולאוניברסיטאות להימנע מליישם את ההחלטה בקבלה ללימודים בשנה"ל הקרובה (תשס"ה), וזאת עד להכרעה בעתירה, או לחילופין – לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה, וזאת לנוכח סיומה הקרוב של תקופת ההרשמה לאוניברסיטאות. את העתירה הגיש עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח.

שיטת המצרף הונהגה לראשונה בקבלה ללימודים בשנת הלימודים הנוכחית (תשס"ד), כחלופה לבחינה הפסיכומטרית. שיטה זו איפשרה למועמדים להתקבל ללימודים באוניברסיטאות על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד. מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר דיונים רבים, שהתנהלו בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בשנים 2001-2002, בהשתתפות משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ונציגים מטעם האוניברסיטאות. ברקע דיונים אלה עמדו מחקרים וטענות כבדות משקל, שלפיהן הבחינה הפסיכומטרית פוגעת בסיכוייהם של מועמדים מקרב האוכלוסיות החלשות בחברה להתקבל ללימודים אקדמיים. שיטת המצרף נועדה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לבני ולבנות האוכלוסיות הללו.

ההחלטה על ביטול שיטת המצרף נתקבלה במפתיע בסוף חודש נובמבר האחרון. על פי פרסומים בעיתונות, אשר לא הוכחשו, ההחלטה ניתנה בעקבות פניה של ועד ראשי האוניברסיטאות אל שרת החינוך ואל המועצה להשכלה גבוהה בטענה, שלא נמצא לה בסיס, ולפיה שיטת המצרף הגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים מבלי שהגדילה את אלה של מועמדים יהודים מעיירות הפיתוח. העותרים טוענים כי המועמדים היהודים מיעטו להשתמש בשיטת המצרף, היות והשיטה אומצה רק בשנה האחרונה, ורובם מתגייסים לצבא.

עו"ד בנא מבהיר בעתירה, כי נסיבות קבלתה של ההחלטה בדבר ביטולה של שיטת המצרף מורות על כך, שהיא התקבלה משיקולים זרים, וכי היא לוקה בהפליה פסולה על בסיס לאום, תוך נסיון למנוע גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בכלל, ובמקצועות המצריכים ציוני קבלה גבוהים בפרט. הוא מדגיש, כי מלבד הטיעון הסתמי, כי שיטת המצרף אינה מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים יהודים מעיירות פיתוח – טיעון שאין לו על מה לסמוך – לא הצביעו המשיבים לעתירה על שיקול כלשהו, שעשוי להצדיק את ההחלטה. ביטול השיטה, למרות שהיא מגשימה את תכליתה המוצהרת, בכך שהיא מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים, שנמנים עם האוכלוסיות החלשות ביותר ועם אוכלוסיית הפריפריה, מצביע על כך שראשי ההשכלה הגבוהה אינם רואים בהגדלת סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים משום הגשמה של יעדי השיטה. עו"ד בנא מדגיש, כי מעמדה זו מתחייבת אחת משתי מסקנות: האחת, כי האזרחים הערבים אינם נמצאים כלל על סדר יומם של המשיבים, כאילו שאין הם אזרחים שווי זכויות, הזכאים ליהנות מיתרונותיה של שיטת המצרף; והשניה, כי לטעמם של המשיבים שיטת המצרף נועדה מלכתחילה להיטיב עם מועמדים יהודים בלבד, וזאת במסווה של הרחבת הנגישות ללימודים אקדמיים למועמדים משכבות חלשות בכלל. שתי המסקנות מבוססות על הנחות עבודה גזעניות, שאין להשלים עימם.

בעתירה נאמר עוד, כי הטענה בדבר כשלון השיטה ביחס למועמדים מעיירות פיתוח הינה חסרת כל תשתית עובדתית. הנתונים המעטים, ששיחררו המשיבים עצמם ושפורסמו בתקשורת, מלמדים דווקא כי שיטת המצרף אכן מגשימה את יעדה להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה. לפי נתונים אלה, וכן לפי נתוני הקבלה לאוניברסיטת תל-אביב, שלפיהם בשנה הראשונה להנהגת השיטה (תשס"ד) גדל מספר הסטודנטים היהודים מעיירות פיתוח בשיעור של 46% (בהשוואה לשנת הלימודים תשס"ג), הגדילה השיטה, כבר מהשנה הראשונה להנהגתה, הן את סיכויי המועמדים הערבים והן את סיכוייהם של מועמדים יהודים מהפריפריה להתקבל ללימודים אקדמיים. בעתירה צוין כי המשיבים לעתירה, חרף פניות רבות מטעם הארגונים העותרים אליהם בעניין, לא הציגו נתונים השוואתיים כלשהם לגבי ההרשמה והקבלה ללימודים בשנת הלימודים תשס"ד לעומת שנים קודמות, נתונים שמהם ניתן ללמוד על תוצאותיה של השיטה בכלל ובקרב מועמדים מעיירות פיתוח בפרט.

זאת ועוד, ביטולה של שיטת המצרף בסמוך למועד פתיחת ההרשמה לאוניברסיטאות פוגע פגיעה קשה במועמדים שהסתמכו על שיטה זו, לא ניגשו לבחינות פסיכומטריות ומיקדו את מאמציהם בהשגת ציוני בגרות גבוהים ככל האפשר במקצועות הנכללים ב"מצרף". ההחלטה על שינוי השיטה עשויה להותיר מועמדים כאלה קרחים מכאן ומכאן, משום שהם יצטרכו לשוב ולשפר את ציוני הבגרות בנושאים שלא נכללו בחישוב המצרף, וכן להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, על כל ההוצאות, הזמן והטרחה הכרוכים בכך. רבים מהם, יש לשער, לא יספיקו להתאים עצמם למצב החדש שנוצר ולא יזכו ללמוד באוניברסיטאות בשנת הלימודים הקרובה. לאור דברים אלה מתבקש בג"ץ להורות כי אין להחיל את ההחלטה על מועמדים, שתיכננו להירשם לשנת הלימודים הקרובה לפי שיטת המצרף וכילכלו את צעדיהם בהתאם לכך.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,הזכות לחינוך,הזכות לחינוך,הזכות לשוויון,זכויות המיעוט הערבי,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.