הכרה במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי
בעקבות פניותיה של האגודה לזכויות האזרח הכיר שר הפנים במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי כגוף ציבורי ומקצועי לצורך הגשת התנגדויות לתוכניות מיתאר
בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח אל שר הפנים, ניאות השר פורז להכיר במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי כגוף מקצועי וציבורי לצורך הגשת התנגדויות לתוכניות מיתאר שונות, לפי חוק התכנון והבניה. הפנייה אל השר פורז באה בהמשך לפניה אל השר הקודם, אלי ישי, בעקבות תלונתו של יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ד"ר חנא סויד, כי בקשותיו להכיר במרכז כגוף ציבורי ומקצועי סורבו, בטענה שענייניה של האוכלוסייה הערבית מיוצגים על ידי הרשויות המקומיות בכל מחוז ומחוז. את הפניות לשרי הפנים, הקודם והנוכחי, כתב עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח.
המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שהוקם בחודש דצמבר 2000, הוא גוף תכנון מקצועי שפועל במישור הארצי למען שיפור רמת התכנון של היישובים הערביים, העלאת המודעות לנושא התכנון והבנייה ועידוד מעורבות הציבור ונציגיו בתכנון. במרכז חברים ראשי רשויות מקומיות, מתכננים ואנשי מקצוע בתחום תכנון ובנייה במגזר הערבי.
בשנים האחרונות הפך המרכז למקור מידע אמין ומקצועי ולכתובת מרכזית לייעוץ והדרכה בנושאי תכנון ובניה במגזר הערבי. המרכז עוקב אחר קביעת מדיניות התכנון ויישומה על ידי משרדי הממשלה ומוסדות התכנון השונים. בין היתר שוקד המרכז על הכנה והפצה של חוות דעת מקצועיות אודות השלכותיה של מדיניות התכנון הממשלתית על היישובים הערביים ועל האוכלוסייה הערבית בכלל. בנוסף, פועל המרכז להכשרת אנשי מקצוע ערבים בתחום התכנון והבניה, ולהעלאת רמתם המקצועית של עובדי הרשויות המקומיות הערביות העוסקים בתחום.
בפניה לשר הפנים ציין עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, כי דווקא במציאות שבה אין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון השונים, ישנה חשיבות רבה בקיומו של גוף מקצועי, המוכר בחוק, למען שמירה על האינטרסים והצרכים התכנוניים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית בכלל ושל הרשויות המקומיות הערביות בפרט. עו"ד בנא הדגיש, כי המרכז מייצג את ענייניה של האוכלוסייה הערבית מנקודת מבט כללית ומקצועית, בהתאם למטרות שלשמן הוקם, וכי לא מן הנמנע שענייניה של האוכלוסייה הערבית ייוצגו, לצורך הגשת התנגדויות לתוכניות מיתאר, הן על ידי הרשויות המקומיות הערביות בכל מחוז ומחוז והן על-ידי גוף מקצועי כדוגמת המרכז.
סעיף 100(3) לחוק התכנון והבניה נועד להעניק לגופים מסוימים הכרה סטטוטורית, המקנה להם זכות עמידה להגשת התנגדויות לתוכניות מתאר. מטרת הסעיף היא לתת זכות טיעון לגופים שמייצגים אינטרסים ציבוריים חיוניים, אשר מן הראוי למנוע או להקטין פגיעה בהם במסגרת הליכי התכנון. לאור מהותו, מטרתו ואופיו של המרכז, הדגיש עו"ד בנא, מתחייב הדבר, כי הוא יוכר כגוף הזכאי להגיש התנגדויות לפי סעיף זה.
האגודה לזכויות האזרח מברכת על החלטתו של השר, אשר חתם היום על צו, המכיר במרכז לתכנון אלטרנטיבי כגוף מקצועי כאמור, ומקווה כי צעד זה יסייע בצמצום הפלייתה של האוכלוסייה הערבית בישראל לרעה בתחומי התכנון, הקרקעות והדיור.
לעצור הקמת ישוב יהודי במקום שהובטח לבני שבט בדואי
האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום-מתכננים למען זכויות תכנון עתרו ב-21.1.04 לבג"ץ בדרישה לבטל את האישור להקמת הישוב גבעות בר שבנגב ולהחזיר את אפיון הישוב המתוכנן לישוב עבור האוכלוסיה הבדואית, בהתאם לייעודו המקורי.
האגודה לסיוע ולהגנה על זכויות הבדואים, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ונציגי הוועד המקומי של השבט הבדואי אל-עוקבי, עתרו ב-21.1.04 לבג"ץ נגד המועצה הארצית לתכנון ולבניה, שר הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת. העתירה הוגשה בדרישה לבטל את האישור להקמתו של היישוב גבעות בר שבצפון הנגב, להפסיק את ביצוע העבודות במקום ולהחזיר את אפיונו של היישוב המתוכנן ליישוב עבור האוכלוסיה הבדואית, בהתאם לייעודו המקורי. את העתירה הגישה עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח.
העתירה הוגשה נגד החלטתה של ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אשר דחתה את הערר, שהגישה עורכת-הדין בלהה ברג בשם בני שבט אל-עוקבי, נגד הסבת ייעודו של ישוב, שתוכנן ליד רהט כישוב כפרי-חקלאי עבור אוכלוסייה בדואית, והפיכתו ליישוב קהילתי המיועד לאוכלוסיה יהודית. העתירה הוגשה בדחיפות, לאחר שהוחל ביום שני האחרון לפנות בוקר ב"מבצע" חשאי להקמתו של היישוב היהודי "גבעות בר", וזאת עוד בטרם נמסרה ההחלטה הדוחה את הערר לצדדים. באישון לילה הובאו למקום למעלה מעשרה מבנים יבילים (קרוואנים) והוחל בביצוע עבודות לחיבורם לתשתיות מים, חשמל וביוב, בהוראת שר השיכון, ומבלי שיכלו להתקבל היתרים כדין, משום שהתכנית טרם קיבלה תוקף חוקי. בפרסומים בתקשורת נמסר כי הצבת הקרוואנים באישון לילה נעשתה בכוונה, ונועדה לקבוע עובדות בשטח ולסכל את יכולתם של העותרים לפנות לערכאות משפטיות ולמצות את זכויותיהם.
בני שבט אל-עוקבי ישבו באזור אלערארקיב, שהיישוב גבעות בר מוקם בסמוך לו, במשך מאות שנים, וניהלו אורח חיים חקלאי. בשנת 1952 הועברו בני השבט, על פי צו של המפקד הצבאי באזור, אל סביבות חורה, כדי שייעשה שימוש באדמותיהם לאימונים צבאיים, והובטח להם שתוך שישה חודשים יחזרו לבתיהם ואדמותיהם. בפועל, בני השבט הושארו במשך למעלה מ-50 שנה במקום מגוריהם ה"זמני", ועם השנים צימצמה המדינה את השטח המוקצה להם באזור חורה לשטח כולל של 1,000 דונם. גם זכויות העיבוד החקלאי בשטח זה נשללו בהמשך מבני השבט.
תנאי חייהם של בני אל-עוקבי באזור חורה מחפירים, משום שרשויות המדינה הפרו חובותיהם כלפי בני השבט ולא חיברו את התיישבותם "הזמנית" לתשתיות בסיסיות, כגון מים, חשמל ופינוי אשפה. כתוצאה מכך מתגוררים רוב התושבים בצריפים רעועים, שהגשם חודר אליהם בחורף והשמש קופחת עליהם בקיץ, וחרב הריסת הבתים מונפת מעל ראשם, היות ומוסדות התכנון לא הסדירו חוקית את התיישבותם.
בשנת 2000 הובהר לנציגי השבט, בעקבות פנייתם אל ראש הממשלה ואל שרים נוספים, כי ישנה כוונה רצינית לבחון את איכלוסם ביישוב שתוכנן בעבור בני שבט תראבין אל-סאנע, אך נתגלה כלא מתאים לצרכיהם. לאחר סידרה של פגישות נמסר לנציגי השבט כי התוכנית בוטלה, וכי הוחלט לבטל את היישוב המתוכנן. זמן רב לאחר מכן נודע לבני השבט באקראי כי התוכנית לא בוטלה כלל, וכי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה שינתה את אופיו של היישוב מיישוב בדואי ליישוב יהודי בהליך המנוגד לחוקי התכנון והבניה, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה. העותרים הגישו התנגדות לשינוי התכנית, ובצו בית המשפט המנהלי בבאר שבע אושר להם להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה.
בעתירה מבהירה עו"ד שגרי-בדארנה כי קביעת העובדות בשטח, אור ליום שני האחרון, בטרם קיבלה התכנית של "גבעות בר" תוקף חוקי מכוח סעיף 119 לחוק התכנון והבניה, ואף בטרם נמסרה לעותרים ולבאי כוחם ההחלטה בערר, אינה חוקית. עו"ד שגרי בדארנה מבהירה כי משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת, אשר אחראים לבנייתו של היישוב במקום, רמסו את שלטון החוק וממשיכים לרמוס אותו ברגל גסה, בכך שהם ביצעו ומוסיפים לבצע עבודות בניגוד מוחלט לחוק התכנון והבניה. על כן מתבקש בג"ץ להוציא צו בינים, אשר ימנע את איכלוסו של היישוב עד להכרעה בעתירה.
בעתירה נטען עוד, כי ההימנעות מהקמתו של היישוב בעבור בניו של שבט אל-עוקבי, אשר תנאי חייהם הם מהקשים ביותר במדינה, נגועה באפליה ובחוסר סבירות ומנוגדת לעקרונות של צדק חלוקתי והעדפה מתקנת. ההחלטה בעניין זה התקבלה תוך התעלמות משיקולים תכנוניים והתפרקות פסולה משיקול דעת עצמאי של מוסדות התכנון, ולוותה בפגמים דיוניים ואחרים בהליך, אשר מצדיקים את בטלותה. עוד נאמר בעתירה, כי בעוד המדינה מקימה את היישוב עבור קבוצה קטנה ואקראית של תושבים יהודים, אשר יכולים לבחור להתגורר בלמעלה ממאה יישובים קהילתיים, כפריים וחקלאיים יהודיים במטרופולין באר שבע, שבכל אחד מהם קיים מלאי עודף של יחידות דיור פנויות, נאלצים בני שבט אל-עוקבי לחיות בתנאים מחפירים, באשמתן של הרשויות. צעד זה מהווה אפליה פסולה, נגוע בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני ומתעלם משיקולים תכנוניים.
לראשונה – הכרה בישוב בלתי מוכר בנגב
לראשונה בתולדות המדינה רשויות התכנון מכירות ביישוב בלתי מוכר בנגב, בעקבות מאבק עיקש של האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום ותושבי הכפר דרג`את
לראשונה בתולדות המדינה הוכר על ידי מוסדות התכנון יישוב כפרי בנגב בעבור תושביו הערבים. זאת לאחר מאבק עיקש, שניהלו האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, בשמו של הכפר הבלתי מוכר (עד כה) דרג`את. כך נמסר היום בהחלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום, בעקבות התנגדות שהגישה עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח, אשר נסמכה על חוות דעת תכנונית של עמותת במקום, שהוכנה בידי מתכננת הערים נילי ברוך, האדריכל אלון כהן והגיאוגרף ומתכנן הערים עפר לרנר.
הכפר דרג`את הוקם לפני כ-200 שנה, עת קנו תושביו את הקרקע מבדואים בסביבה. בעבר נחצבו בתיו בסלע והיום הם בנויים ברובם מאבן. למרות שמעולם לא הוכר על ידי רשויות המדינה, בזכות הנחישות של תושביו, הפך הכפר דרג`את ליישוב משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות וממקצועות חופשיים שונים. בכפר בית ספר יסודי, מרפאה, טיפת חלב ומועדון, שתושבי הכפר מקיימים בו פעילויות בלתי פורמליות כגון: קורסי העשרה, קייטנות, ריכוז פעילות ועד הורים, קידום פעילויות של נוער מתנדב, אספקת מים, ועוד. למרות זאת הוחלט להקים במקום עיירה חדשה ומרכז שרותים בשם "מרעית" בעבור אוכלוסיה רחבה באזור, אשר איימו "לבלוע" את היישוב הכפרי הקיים שם ולשנות באורח משמעותי את אופיו. בהתנגדות שהגישו התושבים, בסיוע האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, נאמר כי לכפר ישנם כל הנתונים המאפשרים לו להתקיים כישוב כפרי עצמאי דוגמת עשרות הישובים הכפריים הסמוכים שקמו עבור האוכלוסייה היהודית. אלא שבעוד ישובים יהודיים בסדר גודל של דרג`את הם ישובים כפריים עצמאיים, מוכרים על ידי המדינה וזוכים למלוא השירותים, סירבה המדינה להכיר בכפר וניסתה לכפות על תושביו מגורים בעיירה הזרה לאורח חייהם הכפרי והמנוגדת לרצונם.
חברי ועדת המשנה שליד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה כותבים בהחלטתם, כי חבריה התרשמו מהיכולת של אנשי דרג`את לקיים מסגרת ארגונית לתושבי המקום, שבבסיסה הרצון ליישוב נפרד ועצמאי. חברי הוועדה המחוזית קיבלו גם את הטיעון המרכזי של המתנגדים, שטענו כי איחוד אוכלוסיות בעלות אפיונים שונים, כחלק מתהליך התכנון, נכשל במקרים קודמים. הוועדה קבעה, כי תוכנית המתאר של מרעית תפוצל לשני יישובים, כאשר הכפר דרג`את יתוכנן באופן נפרד כיישוב כפרי עצמאי. עוד המליצה הוועדה בפני הגורמים הממונים במשרד הפנים להכיר בכפר דרג`את כיישוב עצמאי גם ברמה המוניציפלית, אשר ינוהל על ידי ועד מקומי במסגרת המועצה האזורית.
