האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-17.11.03 לבג"ץ נגד מינהל מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל והממשלה, בדרישה לבטל את החלטתה של מועצת מקרקעי ישראל, המעניקה הנחה של 90% בתשלום דמי חכירה של קרקע לבנייה ביישובים בנגב ובגליל לחיילים משוחררים. מדובר בהחלטה שהתקבלה במועצת מקרקעי ישראל ביום 21.1.03, ואשר מעניקה הטבה מופלגת כזו לכל מי ששירת שירות חובה בצה"ל או בשירות לאומי במשך 12 חודשים לפחות, ואשר לא חלפו למעלה מ-5 שנים ממועד שחרורו. כמעט כל היישובים הכלולים ברשימה המצורפת להחלטה, ואשר בהם ניתן לממש את ההנחה, הם יישובים יהודיים בנגב ובגליל, אשר מספר יחידות הדיור בהם קטן מ- 500.
עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח טוען בעתירה, כי מדובר בהחלטה הלוקה בהפליה פסולה על בסיס לאום ונגועה בפגמים חמורים של שיקולים זרים וחוסר סבירות. "המשמעות המעשית של ההחלטה", כותב עו"ד בנא, "היא העדפת יהודים על פני ערבים, שהשירות הצבאי אינו רלוונטי ביחס אליהם, בהקצאת משאבי קרקע יקרי ערך". "העתירה", הוא מוסיף, "באה להבטיח, כי משאבי קרקע ציבוריים יוקצו לכלל האוכלוסיה בשוויוניות, תוך קיום ערך-העל של צדק חלוקתי, היינו חלוקה הוגנת וצודקת של המשאבים". לאור דברים אלה מבקש עו"ד בנא כי שופטי בג"ץ יוציאו צו ביניים, המורה למינהל מקרקעי ישראל ולממשלה להימנע מלשווק או להחכיר קרקעות לחיילים משוחררים תוך מתן הנחה מפליגה, המיועדת להם בלבד, עד להכרעה בעתירה. לחלופין מתבקש בית המשפט לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה.
עו"ד בנא מדגיש בעתירה, כי אין הצדקה עניינית להבחנה שעושה ההחלטה בין חיילים משוחררים לבין אחרים, שלא משרתים בצבא, בכל הנוגע להקצאת קרקעות ומתן הטבות בדיור. עו"ד בנא מבהיר בעתירתו, כי אין כל קשר מהותי בין השירות הצבאי ובין ההטבה. ההטבה הניתנת לחייל המשוחרר חורגת מעבר לכל פרופורציה, ולמעשה היא נותנת קרקע כמעט בחינם למי ששירתו בצבא אפילו במשך שנה אחת בלבד. ההחלטה מביאה לתוצאות שאין הדעת סובלת: כל אלה ששירתו בשירות צבאי או בשירות לאומי במשך שנה אחת בלבד זכאים לקרקע כמעט בחינם מהמדינה, ללא קשר למצבם הכלכלי ולמידת הנזקקות בקרבם להטבות בדיור. לעומת זאת, כל בני האוכלוסייה הערבית ובנותיה, שאינם משרתים בצבא, אינם זוכים בהטבה, ללא קשר למצבם הכלכלי, למצוקת הדיור הקשה שממנה הם סובלים, ולמידת הנזקקות בקרבם להטבות ו/או לפתרונות דיור.
ההחלטה מוציאה מראש מגדר תחולתה אוכלוסיה שלמה, על קשייה ובעיותיה הייחודיים בתחום הדיור. הקביעה, כי ההטבות ניתנות למימוש אך ורק ביישובים בנגב ובגליל, הנמצאים באזור עדיפות לאומית ואשר מספר יחידות הדיור בהם קטן מ-500, פוסלת מראש את היישובים הערבים; שהרי רובם המכריע של היישובים הערבים באזורים אלה, לרבות אלה הבודדים שמספר יחידות הדיור בהם קטן מ-500, אינם נכללים במסגרת היישובים שנקבעו בהחלטות הממשלה כאזורי עדיפות לאומית.
על היעדר כל קשר בין ההטבה לבין השירות הצבאי ועל מטרותיה האמיתיות של ההחלטה ניתן ללמוד מהעובדה, כי ההמלצה על קבלת ההחלטה לא ניתנה על ידי גוף המופקד על הטיפול בחיילים משוחררים, אלא על ידי "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל", שעוסקת ב"סוגיות הנוגעות לנגב ולגליל ולפיתוחם". השילוב בין עובדה זו ובין הקביעות המפלות שבבסיס ההחלטה, אשר מוציאות את האוכלוסייה הערבית ואת היישובים הערבים מגדר תחולתה של ההחלטה, מוביל למסקנה אחת בלבד: ההחלטה נועדה "לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל". במילים אחרות, ההחלטה נועדה לשרת מדיניות "ייהוד" הנגב והגליל ושינוי המאזן הדמוגרפי במקומות אלה, במסווה של מתן הטבות בדיור לחיילים משוחררים.
בעוד המדינה מקצה משאבי קרקע יקרי ערך כמעט בחינם, בתנאים שמתאימים, או הותאמו, ליהודים בלבד, מדגיש עו"ד בנא, ממשיכים האזרחים הערבים לסבול מהפליה ממסדית ומהזנחה רבת שנים בתחומי הקרקע והדיור. הפליה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במדיניות הפקעת הקרקעות מבעלות ערבית ובצמצום מרחבי התכנון של יישובים ערביים. כל אלה, וצעדים נוספים, יצרו מצוקת דיור חמורה בקרב הציבור הערבי. לשם המחשה: שטח השיפוט של כלל הרשויות המקומיות הערביות אינו מגיע כיום לכדי 2.5% משטחה של המדינה. למרות קצב הצמיחה המהיר של האוכלוסייה הערבית, שמאז 1948 גדלה פי שבעה, הרי שמאז הקמת המדינה הצטמצמו עתודות הקרקע שלה בכמחצית. בנוסף, נכתב בעתירה, לא הוקם מאז קום המדינה אף יישוב ערבי חדש (למעט יישובים בנגב, שנועדו לרכז לתוכם את הבדואים ולפנות שטחים), לעומת מאות יישובים יהודים חדשים, שהוקמו מאז. זאת ועוד, בו בזמן שמדינת ישראל מקימה יישובים חדשים ו"מחזקת" יישובים קיימים (כמו באמצעות ההנחה, המוצעת כעת לחיילים משוחררים), היא עומדת בסירובה להכיר ביישובים בדואים בנגב ובגליל, שמרביתם היו קיימים לפני 1948, ושבהם מתגוררים יותר מ- 80,000 אזרחים ערבים.
לאור דברים אלה, מתבקש בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה המפלה.
