4 בנובמבר 2010
לכבוד לכבוד
פרופ' יעקב נאמן השרים חברי ועדת שרים לחקיקה
שר המשפטים ויו"ר ועדת שרים לחקיקה
דחוף – לקראת ועדת שרים לחקיקה 7.10.10
שלום רב,
הנדון: הצ"ח שמירה על ערכי מדינת ישראל– נייר עמדה
לקראת הדיון הצפוי ביום ראשון בועדת השרים לחקיקה, בהצ"ח שבנדון, להלן עמדתנו:
המדובר בהצ"ח שעניינה הרחבת הסייגים להקמת חברה או רישום עמותה, וכן להרחבת העילות לפירוק חברה או עמותה, כאשר המטרות או הפעילות של החברה או העמותה אינם עולים בקנה אחד אם אופייה של המדינה כמדינה יהודית (בתיקון לחוק העמותות ישנה הפרדה מפורשת בין המונח "יהודית, למונח "דמוקרטית"). אנו סבורים כי מדובר בהצ"ח בלתי ראויה ואנטי דמוקרטית מסיבות רבות, כפי שיפורט בהמשך, ופונים אליכם בבקשה כי תתנגדו לה.
בראש ובראשונה, הצ"ח בעייתית מהסיבה שהיא מבקשת לפעול על סמך התייחסות למונח אידיאולוגי, שהתוכן שלו נתון לפרשנות נרחבת, אשר משתנה באופן ניכר בהתאם להשקפת העולם, הפוליטית, החברתית והדתית, של כל אדם ואדם שממלא אותו בתוכן. הרי ידוע לכל, כי על אף שיש שימוש במונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" במספר מסמכים ודברי חקיקה, ואפילו חשובים ביותר, התוכן שלהם מעולם לא הוסכם באופן ברור וחד משמעי והוא נתון לפרשנות רחבה. אם לא די בכך, התיקון מבקש לצעוד צעד נוסף קדימה – כאשר הוא מציע לשלול את זכות ההתאגדות ממי שפוגע "בערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית", או "מסכן את אופייה" ככזו. למעשה הצ"ח מוסיפה נדבך נוסף של חוסר בהירות על גבי מונח שאף הוא לא מוסכם נתון לפרשנות.
מי יקבע מה התוכן של מונחים אלה? לא ברור. למעשה, הקביעה מי נכלל בהצ"ח זו, נתונה לפרשנות פוליטית ואידיאולוגית. בדברי ההסבר מובאת דוגמא לקבוצה שאמורה ליפול בגדר החוק לדעתו של המציע – מי שפועל פעילות מיסיונרית כנגד יהודים. לדעת המציע – פעילות מיסיונרית חותרת תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (כנראה לדעתו כי מסכנת את הרב היהודי במדינה ישראל) ולכן יש מקום שלא לאשר קיומה של התאגדות כזו או לסגור אותה. מעבר לבעייתיות שטמונה בדוגמא עצמה, היא מעידה על כך שמדובר בקשת ענקית ומבהילה של פעילויות, שמי שהשתמש לראשונה בביטוי "יהודית ודמוקרטי" לא כיוון אליהם כלל.
עפ"י אותו הגיון – ניתן גם לקבוע שכל שורת הארגונים הבאים אינם זכאים להתקיים במדינת ישראל: התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית ותנועות אחרות של פלורליזם יהודי; כל ארגון שדוגל, בדרך כזו או אחרת, בשוויון אזרחי מלא למיעוטים בישראל, גם אם במסגרת משטר דמוקרטי; כל ארגון שעוסק בזכויות פליטים או מהגרי עבודה או פלסטינים בהקשר של מעמד בישראל; חברות או עמותות שפועלות או מקיימות פעילות בשבת; עמותה שתומכת בחוזרים בשאלה או בנשים שמבקשות לבצע הפלה; עמותות הפועלות למען חופש מדת או למען זכויות של נשים בבית הדין הרבני או למען תפילת נשים עם תלית בכותל; ארגוני זכויות אדם שפועלים למען זכויות פלסטינים בישראל או בשטחים או בעזה; ארגונים שמבקשים לקיים פעילות חינוכית שיש בה הידברות עם "האחר", הכרת ההיסטוריה שלו ונקודת המבט שלו; ועוד ועוד.
לפי השקפות עולם מסוימות, החברות ו/או העמותות האמורות לעיל, חלקן או כולן, חסרות זכות קיום. למעשה, לפי השקפת עולם מסוימת עלולות כל פעילות של ביקורת, מחאה, הגנה על חופש מדת, קידום פלורליזם דתי או אחר, מאבק לשוויון זכויות אזרחי, הגנה על זכויות אדם של מיעוטים – להיחשב לפעילויות "החותרות תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית" או "מסכנות את אופייה" או "מסכנות את ערכיה" של המדינה ככזו.
שנית, הצ"ח פוגעת בחופש ההתאגדות בישראל, שהיא זכות יסוד חוקתית. המגבלות על התאגדות בישראל התגבשו במהלך השנים באופן זהיר ובמשורה, כדי להבטיח הגנה מפני המקרים הקיצוניים של ניסיון לנצל לרעה את הזכות להתאגדות כדי לקדם מטרות בלתי חוקיות, בלתי מוסריות או כאלה הנוגדות את תקנת הציבור. בחוק העמותות אף הורחבה ההתייחסות למטרות השליליות ונקבע שאין לפעול לפגיעה בעצם קיומה של המדינה או בהיותה דמוקרטיה. אבל לא במקרה אין בחוקים אלה התייחסות לעמדות אידיאולוגיות. אחת ממטרות הזכות להתאגד, בין אם בחברה או בעמותה, היא בדיוק בכדי לאפשר לקדם השקפות עולם, לעשות פעילות אידיאולוגית, לפעול לשינוי חברתי על בסיס השקפת עולם וכיו"ב. קבלת הצעת החוק תביא לפגיעה קשה בחופש ההתאגדות בישראל ולצירופה של ישראל לרשימה המפוקפקת של מדינות, שאין בהן אפשרות לחופש פעולה של ארגוני חברה אזרחית, ולריקון מתוכן של מהות ההתאגדות של התארגנויות אזרחיות כעמותות רשומות או כחברות.
שלישית, הפגיעה בחופש ההתאגדות בשל השקפה אידיאולוגית, מהווה גם פגיעה בזכות היסוד של חופש הביטוי. ההתאגדות הינה אחת הדרכים שבהן יכול אדם לבטא את עצמו, את מאווייו ורצונותיו, וכדי לפעול לקידום עמדותיו, למחות כנגד עוולות שמטרידות אותו, לבקר את השלטון וכיו"ב. הפגיעה בזכות ההתאגדות על בסיס אידיאולוגי – פוגעת בכלי מרכזי למימוש חופש הביטוי של פרטים רבים, ולפגיעה קשה בחברה האזרחית שמהווה כר מרכזי לפעילות אזרחית קריטית לקיומה של דמוקרטיה. כבר קיימות מגבלות על הזכות להיבחר ולהשפיע בכנסת, וכעת נעשה ניסיון להרחיב את הפגיעה בחופש הביטוי לספרות נוספות.
ולבסוף, הצ"ח מהווה ניסיון לרדוף קבוצות פוליטיות מסוימות בלבד, בעלות השקפות עולם מסוימת בלבד. זו רדיפה פוליטית, וככזו יש להתייחס אליה. הדבר ברור במיוחד כאשר בוחנים את הצ"ח בקונטקסט הרחב יותר כחלק משורה ארוכה של הצ"ח אנטי דמוקרטיות המקודמות בימים אלה בכנסת, ובראש ובראשונה חוק הנאמנות-אזרחות, וגם החוק המבקש להגביל מימון ארגונים ממקורות זרים. המדובר בשורה ארוכה של הצ"ח המבקשות להדיר את כל מי שהשקפתו אינה עולה בקנה אחד עם השקפת הרב הפוליטי בעת הזו, ולפגוע בהם, לרבות ביכולת ההתארגנות והקיום שלהם. אנו מבקשים להתריע מפני הפגיעה במנגנוני ההתאגדות לצורך פגיעה בפעילות חוקית ולגיטימית של יחידים, קבוצות או גופים מסוגים שונים; מפני ניסיון להשתמש בכלים אלו לצורך סילוק והשתקה של יריבים פוליטיים או אידיאולוגיים – מימין או משמאל; ומפני שימוש בכלים אלה באופן מפלה, המסמן ציבורים ספציפיים או פעילות מסוימת עפ"י חלוקה לא עניינית ולא לגיטימית ועושה להם דה-לגיטימציה.
לסיכום – אנו סבורים, כי הבלמים הקיימים היום בחוק, שיש בהם כדי להבטיח שחברה או עמותה לא תפעל באופן בלתי חוקי, בלתי מוסרי או שנוגד את תקנת הציבור, וכן שלא יפעלו במטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או בהיותה דמוקרטית – הינם מספקים וטובים ויש בהם כדי לתפוס את המקרים הקיצוניים אשר נדרש לטפל בהם באופן מידתי ובסלקטיביות הראויה. החוק היום מהווה מסננת דקה וראויה שאין להחליפה, כמוצע בהצ"ח דנן, במסננת גסה שתהיה תלוית השקפת עולם, כח פוליטי וגחמות של הרב.
במדינה דמוקרטית, יש להבטיח כתנאי להיותה של המדינה כזו – חופש ביטוי והתאגדות, ופלורליזם של דעות, מחשבות ופעילויות. לא ניתן לאפשר קיומה של פעילות פוליטית, חברתית ואחרת על פי השקפת עולמם הפוליטית, דתית או חברתית רק של חלק מהאוכלוסייה במדינה, תוך ניצול הכח הפוליטי של אותה קבוצה בעת נתונה מסוימת לצורך סילוק מי שאינו נושא חן בעיניהם מהזירה.
הצעת חוק זו מבקשת לפגוע בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי, היא מבקשת למנוע קיומה של חברה אזרחית עשירה, מגוונת ופלורליסטית, היא מבקשת להכתיב השקפת עולם אחת בלבד ולעשות דה-לגיטימציה להשקפות עולם אחרות. אנו קוראים לכם להתנגד להצ"ח ולהבטיח את המשך פעילותה החשובה של החברה האזרחית בישראל, את חופש ההתאגדות וחפש הביטוי לכל אזרחי ותושבי המדינה, ללא הבדל של השקפת עולם.
בכבוד רב,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
העתק: חברי ועדת שרים לחקיקה
