האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה היום (7.9.2003) לבג"ץ נגד מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית ביישוב קציר, בשל הימנעותם העקבית מקיום פסק הדין התקדימי של בג"ץ, שקבע כי אין להפלות בין יהודים לערבים בהקצאת קרקעות המדינה.
כזכור, בשנת 1995 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בשם עאדל ואימאן קעדאן, שבקשתם לרכוש חלקת קרקע למגורים ביישוב קציר סורבה על ידי גופים אלה. ב- 8.3.00 פסק בג"ץ, בפסק דין תקדימי והיסטורי, כי המדינה לא היתה רשאית על פי דין להקצות מקרקעי מדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר, על בסיס של אפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים. על אף שחלפו שלוש וחצי שנים מאז ניתן פסק הדין, לא הוקצתה עד כה חלקת קרקע לבני הזוג. יתרה מכך – המינהל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית קציר פעלו ככל יכולתם על מנת לסכל את ביצועו של פסק הדין הזה.
בעתירה, שהגיש היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, מתבקש בג"ץ לחייב את המינהל למלא אחר פסק הדין ולאפשר למשפחת קעדאן לרכוש חלקת קרקע ביישוב הקהילתי קציר, וזאת במחירו של המגרש לפי שוויו באפריל 1995, המועד בו ביקשו בני הזוג קעדאן לראשונה לרכוש מגרש ביישוב. כמו כן מתבקש בג"ץ להורות בצו ביניים, שתימנע הענקת זכויות כלשהן באחד המגרשים המשקיפים לנוף והמצויים בגבעה המערבית של היישוב קציר, שם ביקשה משפחת קעדאן לבנות את ביתה, וזאת עד לסיום הדיון בעתירה. זאת כדי למנוע מצב, שבו ייקבעו עובדות בשטח, אשר תמנענה את מימוש זכויותיהם של בני המשפחה. יש לציין, כי צו ביניים זהה ניתן על ידי בג"ץ עם הגשתה של העתירה הראשונה. עוד מתבקש בית המשפט לקבוע דיון מוקדם בעתירה, בשל הסחבת המתמשכת בעניין ועל מנת להביא את הפרשה לסיומה בהקדם.
בעתירה נאמר, כי המינהל, הסוכנות והאגודה השיתופית קציר, לא רק שנמנעו מיישומו של פסק הדין, אלא גם פעלו באופן עקבי ושיטתי לסיכולו. כך, למשל, ממסמך פנימי של הסוכנות היהודית עולה, כי בסוכנות דאגו לגבש מדיניות, שמטרתה לעקר את פסק הדין מכל תוכן. לאחר שנסקרות בו דרכים שונות לפעולה, אשר נפסלו בזו אחר זו, נאמר שם כי "נראה שדרך הפעולה הנכונה היא: לא לעשות רעשים במערכת ולהמשיך לעשות את מה שעושים". במלים אחרות – לנקוט בסחבת מכוונת, שמטרתה אחת: להתיש ולייאש את העותרים. בכך הוחלפה האפליה הגלויה והמוחצנת כנגד ערבים באפליה סמויה וחמקמקה.
כך אכן היו פני הדברים בפועל. לאחר שהתעכב שוב ושוב ביצועו של פסק הדין, בתירוצים ובדחיות אין ספור, התקיים דיון בבג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. השופטים הציעו לבני הזוג קעדאן להסכים להגשת מועמדות לוועדת הקבלה של היישוב, לאחר שנציגי היישוב הצהירו, שידונו במועמדות ללא אפליה ומבלי שיישקלו הלאום או הדת שלהם. למרות חששותיהם פנו בני הזוג לועדת קבלה, שנראה היה, כי תכליתה האחת היא דחיית מועמדותם למגורים ביישוב, תוך עקיפת פסיקתו של בג"ץ. על כך יעידו התבטאויות רבות של ראש המועצה המקומית ושל תושבים שונים, אשר מצוטטות בגוף העתירה ואשר חושפות עוינות ברורה כלפי ערבים. כך, למשל, האשים דובי סנדרוב, ראש המועצה המקומית קציר-חריש ולפני כן יו"ר האגודה השיתופית קציר, בראיונות ברדיו את עאדל קעדאן, כמי שמונע ממניעים פוליטיים. מר סנדרוב אף הגדיל לעשות ואמר, כי הוא לא יתפלא אם יתברר, כי "המימון למערכה ]המשפטית[ הזו בא ממקורות איראנים וסעודים", ואף הוסיף במפורש, כי הוא פועל "לבלימת התיישבות ערבים ביישובי המועצה".
למרות זאת, בהתאם להצעת בג"ץ, הגישו בני הזוג קעדאן את מועמדותם לוועדת הקבלה. יש לציין, כי שופטי בג"ץ הדגישו בפני נציגי הישוב קציר, כי מדובר במשפחה נורמטיבית, שדחיית קבלתה ליישוב תחייב הנמקה ברורה. לאחר שסבלו מסחבת מתמשכת, שכללה דרישות משתנות חליפות להגשה של מסמכים שונים, דחתה ועדת הקבלה את מועמדותם של בני הזוג. זאת בטענה הכללית, שלא יוכלו להשתלב מבחינה חברתית. בקשתם לקבלת נימוקי הדחייה ופרוטוקול הדיון בועדה לא נענתה עד היום. גם ועדת ערר של מינהל מקרקעי ישראל, שכינוסה הובטח במרץ 2002, לא הוקמה.
עו"ד יקיר מציין בעתירה, כי יש לאפשר למשפחת קעדאן לבנות את ביתה בישוב קציר על פי רצונה ועל פי פסיקת בג"ץ. עוד נאמר, כי על המינהל להתעלם מהחלטתה של ועדת הקבלה, בשל הפגמים החמורים שנפלו בתהליך הקבלה, קיומה של אוירה נגד פתיחת היישוב לערבים, פעולותיה של הנהגת קציר לסכל את כניסתם של בני משפחת קעדאן ליישוב וההשתלחויות הבוטות נגדם בכלי התקשורת. יתר על כן, מאז ניגשו בני הזוג קעדאן לועדת הקבלה ביטל מינהל מקרקעי ישראל את קיומן של ועדות כאלה ביישובים גדולים, בני למעלה מ-300 משפחות, כדוגמת היישוב קציר. לפיכך, נטען בעתירה, אין עוד תוקף להחלטת הוועדה.
