במפגש ראשון של השדולה לזכויות הבדווים, שנערך בכנסת ב- 4.6.03, הודיעה ח"כ קולט אביטל, יו"ר השדולה, כי השדולה תיאבק למען ביטול תוכנית הממשלה לכפרי הבדווים הבלתי מוכרים בנגב. המאבק יתמקד בהפסקת השימוש באמצעי אכיפה אלימים- הרס הבתים והשמדת היבולים.
ח"כ קולט אביטל: "יש לשים קץ למדיניות המתנהלת אך ורק באלימות, באמצעות דחפורים ומטוסי ריסוס. כששרון טס לעקבה, שיציץ ממטוסו ויראה 74 אלף איש החיים ב- 45 כפרים בלתי מוכרים. בעקבה שרון הודיע שהבין, שצריך להפסיק להרוס ולהתחיל לדבר. עכשיו גם בנגב חייבים לעבור ממדיניות של דחפורים לדיפלומטיה של תוכניות מיתאר בשותפות עם האוכלוסיה".
ח"כ אביטל דיברה בכנס השדולה לזכויות הבדווים, שהיא עומדת בראשה. בארגון הכנס השתתפו המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ו"פורום ביחד", הפועל למניעת עקירתם של הכפרים הבלתי מוכרים. אביטל הודיעה כי השדולה תגיש הצעות לפתרון לממשלה ולמוסדות התכנון. בין השאר מוצע לחוקק חוק שיביא להקפאת הרס בתים קיימים עד לקיום הידברות במתכונת מוסכמת בין נציגי הציבור הערבי הבדווי לבין משרדי הממשלה. השדולה החליטה לקיים ישיבה עם שרי הממשלה הנוגעים בדבר לשם פיתוח מכניזם של הידברות בכדי למצוא פתרון.
ח"כ מתן וילנאי הבהיר כי לממשלה היתה בעבר מדיניות שונה: "בתפקידי כיו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערבים המלצנו להכיר כבר כעת ב- 24 יישובים הכוללים כ- 80% מהאזרחים הבדווים. יש להצר על כך שהדבר לא בוצע. זו צריכה להיות המגמה: פתרון מדורג ויסודי".
ח"כ בנימין בן-אליעזר תקף את תוכנית הממשלה: "יפה מאד שיש לממשלה תוכנית. היו הרבה תוכניות. הבעיה היא שהבדווים יוצאים מטורפים מרוב תוכניות. משחקים בהם כמו בלגו. אי אפשר להתמודד עם הבעיה ע"י מתן פקודות, צריך לשבת מול הבדווים, איתם ולא עם יועצים יהודים, ולהתמודד עם שאלות היסוד. חשוב להציע תוכניות המותאמות לאורח החיים של הציבור הזה".
ח"כ טלב אלסאנע: "היישובים הבדווים, שהם הסובלים העיקריים מאבטלה ומעוני, אינן מקבלים מהממשלה כל פתרון. לעומת זאת, התושבים שומעים כל העת שהממשלה מקימה עוד ועוד יישובים יהודיים ומקצה להם קרקע. בנגב יש כבר 123 יישובים חקלאיים יהודיים. עכשיו החליטו להוסיף עוד 30 התיישבויות בודדים. זו אפליה בלתי נסבלת ובלתי נסלחת".
ח"כ חיים אורון הצטרף לביקורת על הממשלה: "כשעלתה תוכנית הממשלה לדיון, אמרתי לאולמרט: אתם הולכים לאשר תוכנית מטומטמת. מוסדות מאד רציניים במדינה קבעו שהתוכנית שגויה מיסודה. אבל שוב הממשלה זקוקה ליום לימודים ארוך. ההצעה המונחת כעת על שולחן הממשלה אינה פותרת דבר כי יש להתמודד עם בעיית הקרקע ובעית היישובים כמקשה אחת".
אורון הוסיף: "יש אשליה שניתן לפתור את הבעיה בכוח, אבל האמת היא שלא הזיזו אף בדווי מאדמתו בכוח. יהרסו לו את הבית שמונה פעמים והוא ימשיך לבנות בה אוהל. הממשלה מפעילה כוח כדי להראות לציבור היהודי שעושים משהו, במקום לטפל בבעיה. הממשלה צריכה להשקיע סכומים גבוהים בהרבה מהמוצע בתוכנית, ולהבטיח סכום משמעותי לפיצוי במסגרת הסדר קרקעות, כי אם לא יהיו הסדרים לא יהיה פתרון אפילו לבעית היצע הקרקע בעיירות המוכרות. אני מזהיר שעם כל שנה שעוברת הבעיה מסתבכת, והסיכוי להגיע לפתרון בהידברות פוחת".
ג`בר אבו-כאף, יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, התריע בכנס כי "הגברת קצב הריסת הבתים במיגזר הבדווי תביא לידי עימות אלים, שהאוכלוסיה אינה רוצה בו". אבו-כאף הוסיף: "אנו שואפים להידברות עם משרדי הממשלה ולהכנת תוכניות מיתאר לכל יישובינו. אנו מעוניינים מאד לבנות ע"פ חוק, אבל אין לנו כלל זכות להגיש בקשה לרשיון. בניגוד לרוב הישראלים, נשמח מאד לקבל את תלוש הארנונה הראשון לבתינו. אנא, תרשו לנו לשלם ארנונה, לגור במבנה מתוכנן ולחיות בכפר מוכר, עם בית ספר של קבע. תנו לנו מים וביוב כמו כל אזרח".
אברהים אבו-סבייח, סגן יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ודובר פורום "ביחד": "אנו נתקלים בגישה נוראה: כפרינו לא מוכרים, בתינו לא מוכרים, ילדינו לא מוכרים לצורך קבלת שרותי חינוך ורווחה. אפילו שרותי בריאות נמנעים מילדינו כשוט בידי מדיניות תכנון. תוכנית הממשלה מיועדת לפנות 38 מכפרינו ולרכזם בעיירות דלות, שהן סמל לעזובה חברתית, בדומה לעיירות הקיימות. לא נרשה זאת! העדר קורת גג עלול להוביל לתגובה אלימה, שאנו האחרונים הרוצים בה".
ג`עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, הזהיר מפני "חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)", שהממשלה תביא בקרוב לקריאה שנייה ושלישית. "זהו חוק שהועבר במחטף, המעניק סמכויות של בית משפט לכל פקח בשטח. הכל בידי הפקחים, כל פקח מלך. אין ספק שחוק זה מכוון נגד האוכלוסיה הערבית, ונגדה בלבד. הוא מיועד בעיקר לפגיעה באזרחים הבדווים- וזו תוספת אפליה על אפליה. הצגת אנשים המתגוררים עשרות שנים בכפריהם כפולשים היא מתועבת. החוק הזה מתווסף לרשימת חוקים, שדורסים בזדון את עקרון השוויון".
עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח אמרה, שהאגודה תמשיך במאבקה נגד מדיניות, שאינה מכירה בזכות האזרחים הבדואים, לקורת גג ולשרותים בסיסיים כמים זורמים, חינוך ובריאות, שהם בבחינת מובן מאליו לשאר אזרחי המדינה. עו"ד שגרי-בדארנה ציינה, כי אין מקום לקביעת תוכניות, שלא מתוך שיתוף האזרחים הבדואים שעבורם הן מיועדות. עו"ד שגרי בדארנה מחתה על התבטאות השר אולמרט, הממונה על ביצוע התוכנית, לפיה לא התייעצו עם התושבים בהכנת תוכנית הממשלה, כי היה ידוע מראש שהללו יתנגדו: "התבטאות חמורה זו מעידה על יחס לקוי ופגם חמור בהתנהלות הממשלה כלפי האזרחים הבדואים".
ד"ר יצחק (יאני) נבו, יו"ר הפורום לדו-קיום בנגב, הזהיר כי השמדת היבולים בידי מינהל מקרקעי ישראל מתבצעת תוך סיכון חיי אדם. "הריסוס, שחוקיותו מפוקפקת מאד, מסוכן לבריאות. בידינו מידע מחקרי בדוק באשר לחומר ראונד-אפ, המשמש בידי מטוסי הריסוס. מחקרים מעלים חשד כבד, כי הוא עלול לפגוע בבריאות התושבים, שמעל בתיהם רוסס שוב ושוב, ובהם ילדים קשישים וחולים. החשש נוגע לפגיעה נוירולוגית, לנזק לייצור ההורמונים, לעליה בשיעור המומים מלידה, וכן לעליית שיעורי העקרות בשל חשיפה לריסוס. אם לא יפסק הריסוס נשקול עתירה לבג"ץ".
הארגונים החברים ב"פורום ביחד – נגב צמיחה ושוויון":
אוקספם, אג`יק, אל-אהאלי, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, בוסתן לשלום, האגודה לזכויות האזרח בישראל, האגודה הערבית לזכויות האדם, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב, הפורום לדו-קיום בנגב, הפורום להסכמה אזרחית, הקרן החדשה לישראל, ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים בישראל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועד ישראלי נגד הריסת בתים, חברת הנגב למען האדם והאדמה, מוסאוא, מטה המאבק של הערבים הבדואים בנגב, "מען"-פורום ארגוני נשים ערביות בנגב, סיכוי, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, שומרי משפט – רבנים לזכויות האדם, שתי"ל, תעאיוש.
