ארגוני זכויות האדם עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, בצלם, קאנון, רופאים לזכויות אדם והועד נגד עינויים עתרו לבג"צ בדרישה להורות לצה"ל להימנע מהשימוש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה, במהלך פעילותם הצבאית בגדה המערבית. העתירה הוגשה נגד אלוף פיקוד המרכז, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. עוד מבקשים ארגוני זכויות האדם מבג"צ להוציא צו ביניים, שיורה לצה"ל להימנע מלהשתמש בבני אדם כ"מגן אנושי" ו/או כבני ערובה, עד להחלטה סופית בעתירה, וכן לקבוע דיון דחוף בעתירה, שכן הצבא עדיין נמצא בחלק מהערים הפלסטיניות או בפאתיהן, מקיים פעילויות מבצעיות בגדה המערבית וממשיך להשתמש בבני אדם במהלך פעילויותיו. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד מרואן דלאל מעדאלה.
בעתירה מפורט, כיצד השימוש שעושה צה"ל באוכלוסייה אזרחית גורם לה נזק בלתי הפיך, לרבות נזק לחייהם של אנשים רבים באותה אוכלוסייה, לגופם ולכבודם. מדובר, בין השאר, בשימוש באנשים כ"מגן אנושי", לקיחת בני ערובה ואיומים על קרובי משפחה, ואף פציעתם תוך ירי, כדי להשיג מהם מידע אודות קרוביהם. כל הפעולות הללו מבוצעות תוך כפייה, השפלה והתנהגות בלתי אנושית הפוגעת באופן ברור ובוטה בזכותם של אותם אנשים לחיים, לכבוד, ולחופש מכפייה. עו"ד דלאל מדגיש בעתירה, כי מעשים אלה מהווים הפרות חמורות של אמנת ג`נבה הרביעית, ועל כן הם בבחינת פשע מלחמה. כך מוגדרים מעשים אלה גם בחוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי, ועל-ידי בתי הדין הבינלאומיים לעניין הפשעים שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה.
העתירה מבוססת על מחקרי וממצאי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ומקומיים כמו Human Rights Watch, Amnesty International, ובצלם. זאת בנוסף לתיעוד עיתונאי מקומי, ותיעוד אמירות של קצין בצה"ל אשר הודה בדבר קיומו של נוהל שימוש באזרחים למטרות צבאיות של צה"ל.
כך, למשל, כ` ט`, בן 43 ואב לארבעה עשר ילדים, ובנו בן ה- 14, אולצו על ידי חיילי צה"ל לעמוד במרפסת של בניין כהגנה מירי כלפי חיילים. חיילי צה"ל אף הכריחו את האב ואת בנו לעמוד פנים אל פנים כל אחד בפני חייל, כאשר החיילים שמים את רוביהם על כתפי האב ובנו, ויורים. פרטי אירוע זה תועדו בדו"ח של ארגון זכויות האדם Human Rights Watch שפורסם ביום 3.5.2002.
על-פי הדיווחים בתקשורת, מדיניות צה"ל להשתמש באוכלוסייה אזרחית בעת פעילות צבאית נמשכת מזה תקופה ארוכה. תכליתה של מדיניות זו היא לאלץ פלסטינים להשתתף בפעולות צה"ל, בין השאר בעת עריכת חיפושים בבתים ו/או הרמת חפצים חשודים. קצין מילואים שהשתתף בפעולות צה"ל במחנה הפליטים ג`נין במסגרת מבצע "חומת מגן", אישר את קיומו של נוהל זה וציין כי הוא וחבריו הורו לתושבים פלסטיניים להיכנס לפניהם לדירות במחנה: "חשדנו שהבתים ממולכדים, כיוון שהמחבלים הניחו מטענים בדירות רבות. העדפנו שהפלשתינאים, שגרו בבתים האלה, ייכנסו. הם מכירים את הבית וסביר שנגדם גם לא יופעלו המטענים." במקרים אחרים דווח שהתושבים הפלסטינים נדרשו להרים חפצים שעוררו חשד של חיילים, כדי לאפשר את פתיחתם לתנועה של כבישים שנחסמו. בעבר הכחיש הצבא את קיומה של שיטה זו.
עוד בחודש אפריל השנה פירסם הארגון הבינלאומי Human Rights Watch דו"ח המתעד את מדיניותו הבלתי חוקית והחמורה של צה"ל לגבי השימוש באזרחים פלסטינים בעת ביצוע פעולות צבאיות בשטחים, בתקופה שמסוף 2001 עד תחילת 2002. מדובר בפעולות צה"ל שמטרתן מעצר של מאות אנשים בבית רימא, סלפית, טולכרם, וארטאס. המסקנה העולה מהדו"ח היא שלצה"ל יש נוהל כמעט זהה בפעולות הפלישה והמעצר שהוא מבצע.
כך, למשל, בעת פלישת צה"ל לבית רימא ביום 24.10.2001, הוציאו חיילי צה"ל לפנות בוקר את יוסף א., תלמיד תיכון בן 14, ממיטתו וגררו אותו מחוץ לבית הוריו. החיילים אילצו את יוסף, תחת איומי רובה, ללכת לפניהם ולנקוש בדלתות של בתים שצה"ל חשד כי בהם נמצאים אנשים שהוא מעוניין במעצרם. יוסף אולץ להיכנס לשלושה בתים, להדליק את האורות בהם, ורק לאחר מכן נשלחו הכלבים שברשות צה"ל, ואז נכנסו חיילי צה"ל לאותם בתים.
בעתירה מציין עו"ד דלאל, כי השימוש השיטתי של צה"ל באוכלוסייה אזרחית למען השגת מטרות צבאיות אינו חוקי, וחובה לבטלו לאלתר. עו"ד דלאל מדגיש, כי מדובר במדיניות המסכנת את חייהם של אזרחים, פוגעת בזכותם לחיים, לכבוד, לחירות, לשלמות גופנית המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ונוגדת את כללי המוסר האנושי. כמו כן, בהשתמש הצבא בבתים של אזרחים מוגנים הוא גם מפר את חובתו לכבד את הזכות לקניין, המעוגנת גם היא בחוק. מדיניות זו אף מנוגדת למשפט המקומי ולמשפט הבינלאומי ההומניטרי, אליהם מחוייבת מדינת ישראל. עו"ד דלאל מוסיף, כי התנהגות כוחות הביטחון המתוארת בעתירה תואמת את הגדרת האיסורים הפליליים של סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, ועל כן מהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין.
