לכבוד
שר הביטחון
מר בנימין אליעזר
הקריה
תל אביב
א` נ`,
הנדון: פלישת כוחות צה"ל לבית חולים ברמאללה
בחצות ליל אמש נמסר לנו מפי רופא מבית החולים "א-רעאיה אל ערבייה" ברמאללה, כי כוח גדול של חיילי צה"ל נכנס , תוך שימוש בכוח, בסביבות השעה חמש אחרי הצהריים, אל תוך בית החולים.
החיילים בודדו את הרופאים מהחולים ועצרו את הרופאים בחדר אחד, במשך חמש שעות. הרופאים לא הורשו לגשת אל החולים, אף לאלה אשר היו זקוקים לניתוחים. כמו כן, נטלו החיילים מאת חברי הצוות הרפואי את כל המפתחות של בית החולים, והחרימו את מכשירי הטלפון הסלולריים שהיו בידי חברי הצוות.
לאחר מכן, ביקשו החיילים מאחד הרופאים להתלוות אליהם ועברו מחדר לחדר בבית החולים, וממיטה למיטה, וערכו חיפושים. החיילים השתמשו ברופא כבן ערובה וכ"מגן אנושי", ואילצוהו להיכנס לפניהם ולוודא כי אין סכנה, לפני כניסתם לחדרי בית החולים.
משהגיעו למעבדה, עצרו החיילים שניים מעובדי המעבדה, כבלו את ידיהם מאחורי הגב והשכיבו אותם כאשר פניהם אל הרצפה, למשך שעתיים. יש לציין כי עובדי המעבדה היו לבושים בחלוקים ומצוידים בתגי שמות המפרטים את שמותיהם ותפקידיהם בבית החולים.
החיילים לא פסחו אף על חדרי הניתוחים בבית החולים, חדרים שהם מטבעם סטריליים, וכניסה אליהם אסורה למעט לאנשי צוות ומנותחים, שעברו תהליך חיטוי כראוי. כניסת החיילים אל אותם חדרים, על נשקם, נעליהם ומדיהם הצבאיים, גרמה לנזק רב לחדרי הניתוחים, והוציאה אותם מכלל שימוש למשך שעות ארוכות גם אחרי עזיבת הכוחות את הבניין. במהלך הפעולה מנעו טנקים של צה"ל מרכב של הצלב האדום להגיע את בית החולים. נציג הצלב האדום בשם מרטין, שהיה ברכב, נאלץ לחזור על עקבותיו.
לאחר שסיימו את הפעולות המתוארות לעיל, דרשו החיילים מן הרופא שאולץ להתלוות אליהם מקודם, את רשימות החולים המאושפזים. כמו כן דרשו כי הרופא יפתח בפניהם את כספת בית החולים. הרופא הסביר לחיילים כי אינו איש מחשבים, ואינו יודע כיצד להשיג להם את המידע שהם מבקשים כמו גם את הקוד לכספת. בשלב זה איים על הרופא אדם שהזדהה בשם מייק, וסיפר בערבית שהוא מה"מוח`אבראת", קרי השב"כ , כי אם הרופא לא ימסור את המידע הדרוש יחרימו החיילים את הדיסק הקשיח של מחשבי בית החולים ויפוצצו את הכספת. משנוכח אותו מייק לדעת כי הרופא אכן אינו יכול לעזור, חדל, כנראה, מכוונתו לחבל במחשב בית החולים ולפוצץ את הכספת.
בשלב זה עזבו החיילים את בניין בית החולים, לא לפני שהם הרסו כמה מהדלתות במחלקות ובכניסה לבית החולים. עקב הנזק שנגרם לחדרי הניתוח נאלצו הרופאים, מיד לאחר עזיבת כוחות צה"ל, בבחינת הרע במיעוטו, לבצע אחד הניתוחים שלא סובלים דיחוי, בתנאים לא סטריליים. המדובר בניתוח "טראכיאוסטומיה" האמור לאפשר לחולה לנשום, ובכך גם לחיות.
בשלב זה נציין כי בית חולים המדובר, "א-רעאיה אל ערבייה", היה נתון לשני מבצעי חיפושים נוספים, עוד בלילה הקודם, דהיינו בליל ה – 30 במרס. המבצע הראשון היה בשעה 45:00 אחרי חצות והשני בשעה 55:01 אחרי חצות. במבצע הראשון פלשו לבית החולים שישה חיילים מלווים בכלב, וערכו חיפושים נרחבים בכל החדרים בבית החולים, ובמבצע השני פלשו לבית החולים עשרה חיילים, ששוב ערכו בו חיפושים.
אנו מוצאים את עצמנו שבים ומתריעים פעם אחר פעם מפני הפגיעה בזכות לקבלת טיפול רפואי כחלק מהזכות לחיים. אנו שבים ומדגישים את החשיבות העליונה שבהגנה על צוותים רפואיים, החולים, בתי חולים ושאר מתקנים לסיוע הומניטרי, במיוחד בעת לחימה, כפי שמתחייב מהמשפט הישראלי והבינלאומי ההומניטרי.
פעולות הצבא בפלישה לבתי חולים מהווים הפרה בוטה של מחויבותה של מדינת ישראל הנובעת מאמנת ג`נבה הרביעית, להגנה על החולים, הפצועים, בתי חולים וחברי צוותים רפואיים, חובה המעוגנת בסעיפים 18, 19 ו- 20 לאמנה. הסעיפים האמורים מציינים במפורש כי יש לכבד את מעמדם של בתי החולים וחברי הצוותים הרפואיים ולהגן עליהם.
ההגנה על בתי החולים והשמירה על מעמדם משמעותה בין השאר, הגנה על בתי החולים מפני חיפושים נרחבים ואקראיים של כוחות הצבא כדבר שבשגרה, תוך רמיסת זכותם של החולים לפרטיות וסיכון חייהם ע"י מניעת טיפול רפואי במשך שעות, כפי שהיה בבית החולים ברמאללה.
ההגנה חלה גם על חברי הצוותים הרפואיים, הרופאים, הצוותים הסיעודיים ועובדי המעבדות. כבילת ידיהם של שני עובדי המעבדה בבית החולים, מהווה הפרה בוטה של החובה לכבד את מעמדם של חברי הצוות הרפואי ולהגן עליהם.
סעיף 19 לאמנה מציין במפרש כי ההגנה לא תיפסק למעט במקרים, בהם ברור מעל לכל ספק כי מתקנים אלה אינם משמשים לתפקידיהם ההומניטריים, אלא משמשים לפעולות נגד כוחות צה"ל. עוד מציין הסעיף כי העובדה שאותם חולים או פצועים ששוהים בבתי החולים הם חברי כוח לוחם אין בה כדי להפסיק את ההגנה על בתי החולים או על החולים והפצועים עצמם.
העובדה כי בית החולים היה נתון לשלושה מבצעי חיפושים נרחבים ופולשניים בתוך 24 שעות, כאשר במהלכם מכתרים טנקים של צה"ל את בתי החולים, ומונעים הגעת אמבולנסים מעלה ספק לגבי טענת דובר צה"ל כי הפלישות לבית החולים נעשו בעקבות מידע מודיעיני שלפיו מסתתרים מבוקשים רבים בבתי חולים. אופי הפעולה והיקפה מצביעים על חיפושים שנעשו ללא מידע קונקרטי וללא הצדקה חוקית, ומוביל למסקנה כי לחיילים ניתנה יד חופשית להיכנס לבתי חולים תוך רמיסת כל קוד מוסרי וחוקי, תוך הטלת אימה על חולים וחברי צוותים רפואיים, עת עוסקים הם במלאכת הקודש של הצלת חיים.
לאור זאת אנו פונים אליך בדרישה כי תורה למפקדי צה"ל הפועלים בשטחים להימנע מסיכון מעמדם של בתי חולים בפעולות מן הסוג המתואר לעיל, לכבד ולהגן על הזכות לקבלת טיפול רפואי כחלק מהזכות לחיים של חולים, פצועים וחברי צוותים רפואיים, ולהבטיח את עבודתם הסדירה של בתי חולים ללא איום והפרעה.
בכבוד רב,
מנאל חזאן, עו"ד
