ב- 1 בינואר 2002 נכנס לתוקף צו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת לחוק), התשס"ב-2002 (להלן: "הצו"). סעיף 5 לצו מונה נושאים אחדים, שיועברו מסמכותו של בג"צ לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. בין הנושאים: הדיור הציבורי, שיפוץ בתים ואחזקתם, החלטות של רשות בעניין אשרות כניסה וישיבה בישראל וערעור על החלטה בעניין מעצר בשל שהיה בלתי חוקית. משמעות העברה זו היא העלאת גובה האגרה, שיידרשו אזרחים ותושבים, המבקשים לעתור לבית המשפט בנושאים אלה או לערער על החלטה בעניינם. במקום 507 ש"ח (גובה האגרה בבג"צ) יהיה עליהם לשלם 2,422 ש"ח (גובה האגרה בעבור עתירה בבית המשפט לעניינים מינהליים) או 1,065 ש"ח (גובה האגרה בעבור ערעור מינהלי).
לפי עמדת משרד המשפטים, כפי שנמסרה לאגודה לזכויות האזרח, אין הצדקה לקבוע אגרה מופחתת משום שציבור העותרים בעניינים מינהליים אינו נמנה על השכבות החלשות. אלא שאין ספק שבענייני דיור ציבורי, שיפוץ בתים ואחזקתם וחוק הכניסה לישראל הנפגעים נמנים דווקא על השכבות החלשות מבחינה כלכלית וחברתית. הצו יביא למצב, בו מעוטי יכולת ימצאו עצמם ללא סעד, שכן שערי בית המשפט יינעלו בפניהם.
האגרה, הנמוכה יחסית, המשולמת בפנייה לבג"צ, מבטאת את התפיסה, שבעניינים שבין האדם לרשות צריכה המדינה להקל על האזרח את הגישה לבית המשפט ככל האפשר, היות שהרשות היא בעלת הכוח והאמצעים, והאזרח הפונה לבית המשפט רואה בו את תקוותו האחרונה בסכסוכו עם הרשות. לפיכך לא יתכן שהמדינה תציב מכשול חדש בפניו, בדמות אגרת בית משפט גבוהה, אשר ימנע ממנו את הגישה לסעד זה. עמד על כך השופט בעז אוקון:
" קביעת אגרה בשיעור גבוה… עלולה להרתיע עותרים חסרי אמצעים אשר זקוקים להגנה של בית המשפט… לכן ראוי ששיעור האגרה לא יעמוד למכשול בדרכה של עתירה מנהלית הראויה לידון בבית המשפט. אדם המגיש עתירה כזאת זכאי להתחשבות מיוחדת במצבו הכלכלי. יש להניח כי גם בעת פסיקת ההוצאות יש מקום להתחשבות כזו". (עע"מ 3480/01 פרויז נ` הועדה המקומית לתכנון ובניה- רעננה, החלטה מיום 27.6.01).
שלילת חירות
חמורה שבעתיים היא הגדלת האגרה בערעור על החלטת בית הדין בעניין מעצר של אדם, השוהה בישראל שלא כדין, לפי חוק הכניסה לישראל. משמעות ההחלטה היא, כי בעבור ערעור על מעצר יצטרך אותו אדם לגייס סכום כסף רב, ואם לא יוכל לעמוד בתשלום תימנע הבחינה של חוקיות מעצרו.
כל ההליכים הנוגעים לחירותו של אדם פטורים מאגרה. אין כלל אגרה על הגשת ערר על מעצר בהליך פלילי או על ערעור על מעצר מינהלי. אף עתירה בענין מעצר בלתי חוקי (הביאס קורפוס) פטורה מאגרה. לפני שנים מספר התקבלה דרישתנו, כי ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית בנושא אשפוז כפוי (שאף הוא מהווה צורה חמורה של שלילת חירות) יהיה פטור מאגרה.
מכאן עולה, כי ההליך היחיד הנוגע לשלילת חירותו של אדם הנושא אגרה יהיה ערעורם של שוהים שלא כחוק על מעצרם. כאמור מדובר באגרה, שהיא כפולה מהאגרה המשולמת בעתירה לבג"צ. הליך של בקשת פטור מאגרה במקרה כזה הוא חסר משמעות, שכן מטיבו של העניין על הערעור להידון בדחיפות וללא עיכובים.
גם טענה, שקביעת אגרה נמוכה תגרור הגשת עתירות רבות, אינה יכולה לעמוד, שכן שיקולי יעילות אסור שיבואו במקום שיקולי צדק. קל וחומר כאשר אדם נזקק לעזרת בית המשפט בעניינים, הקשורים לזכויות הבסיסיות שלו. עמד על כך פרופ` אהרן ברק בספרו פרשנות במשפט בפרשנות חוקתית (בעמ` 528):
"הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית.. נוחות מנהלית או חסכון כספי אינם כשלעצמם, יעדים חברתיים המצדיקים הגבלה או פגיעה בזכות אדם".
פטור מאגרה
האפשרות לבקש פטור מאגרה, על בסיס הכנסה נמוכה אינה פתרון מספק, שכן בקשת פטור כרוכה בהגשת טפסים ותצהיר, ואינה הליך פשוט למי שאינו מצוי בנבכי המשפט ולא תמיד ביכולתו לשכור עו"ד. משמע – בקשת הפטור יוצרת נטל נוסף, עיכוב והכבדה מיותרים על האזרח. זאת ועוד, האפשרות לפטור מאגרה אינה מהווה פתרון לכל אותם אזרחים בעלי אמצעים מצומצמים, שאינם עומדים מבחינה כלכלית בתנאי הזכאות לפטור.
כאמור, דיירי הדיור הציבורי, עובדים זרים ופלסטינים הם ציבור, שנגישותו לבית המשפט מוגבלת מלכתחילה. מתן הנחיות פנימיות להקל בפטור אינה מספקת, שכן לא מדובר בחסד שמעניקים בתי המשפט, כי אם בזכות יסוד של האזרחים לפנות לערכאות. כמו כן לא ברור מה יהיו הקריטריונים למתן "הקלה" על מבקשי פטור שהם מעוטי יכולת, שהרי מלכתחילה אמור הפטור לשרת את מעוטי היכולת.
הנה כי כן, בניגוד לטענת משרד המשפטים מוחל הצו על השכבות החלשות ביותר בחברה, על מי שידו אינה משגת לדאוג לצרכיו ולכן הוא נאלץ להתגורר בדיור ציבורי בסיועה של המדינה, על עובדים זרים, עולים חדשים ופלסטינים. אין ספק שלציבור זה לא תהיה יכולת לשלם אגרה בגובה כזה.
לאור האמור לעיל דרשה האגודה משר המשפטים להשוות את האגרה בבתי המשפט המינהליים לאגרה בבג"צ ובמיוחד במה שנוגע לדיור הציבורי, לשיפוץ ואחזקת בתים ולמינהל האוכלוסין. כמו כן דרשה האגודה כי יינתן פטור מאגרה לערעורים מינהליים על מעצר לפי חוק הכניסה לישראל.
