האגודה לזכויות האזרח עתרה ב- 6.1.03 לבג"ץ בבקשה להורות ליחידתו של מר מרסלו סבירסקי לפטור אותו משירות מילואים אליו זומן, ולהימנע מלזמנו לשירות מילואים עד סוף חודש אוגוסט 2003, בשל היותו המטפל העיקרי בבתו הפעוטה, בת כ- 4 חודשים. עוד מתבקש בעתירה להנחות את רשויות הצבא לדחות או לפטור זמנית משירות מילואים גברים שמחויבויותיהם כמטפלים עיקריים בילדיהם מונעות מהם לצאת לשירות מילואים, בהתאם לנסיבות העניין. העתירה הוגשה בשם מרסלו סבירסקי ורעייתו מיכל סבירסקי על ידי עו"ד הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח.
מרסלו סבירסקי הינו סמל בדרגתו, המשרת בגדוד הנדסה קרבית במילואים מאז שנת 1990. בשנים אלה שירת מר סבירסקי כ- 30-40 ימי מילואים מדי שנה בתעסוקה מבצעית ובאימונים. כעת, נקרא מר סבירסקי לשירות מילואים מה- 15.1.03 ועד 30.1.03, כולל הימצאות בכוננות מקדימה לתקופה זו. מר סבירסקי הינו אב לשלושה ילדים, בני 10, 6, ותינוקת בת כ- 4 חודשים. רעייתו של מר סבירסקי מסיימת בסוף חודש זה את חופשת הלידה שלה ומחוייבת לשוב לעבודתה כמורה. מר סבירסקי, שהינו מורה אף הוא, מצוי בשנת לימודים זו בשנת שבתון, ובני הזוג נערכו כך שמר סבירסקי יוכל לטפל בבת התינוקת בשנת חייה הראשונה. עו"ד תגרי מדגישה בעתירה, כי זימונו של מר סבירסקי ל- 15 ויותר ימי מילואים ימנע ממנו למלא את תפקידו כמטפל העיקרי בבת הפעוטה.
עוד נאמר בעתירה, כי יציאתו של מר סבירסקי למילואים בנסיבות המתוארות תפגע ברצף הטיפולי ההורי המתוכנן על ידי בני הזוג בשנת חייה הראשונה של הבת התינוקת. למעשה, הפתרון היחיד האפשרי הוא נטילת חופשה של חודש, ללא תשלום, על ידי בת זוגו של מר סבירסקי, אשר בהיותה מורה כבר מיצתה את ימי החופשה שלה בתשלום. להיעדרות כזאת, מוסיפה ומדגישה עו"ד תגרי בעתירה, תהיינה השלכות כלכליות משמעותיות, אשר משפחת סבירסקי לא תפוצה בגינן, ויכבידו עליה ביותר. כל פניותיו של מר סבירסקי למפקדיו, וכמו כן פניותיה של עו"ד תגרי לפרקליט הצבאי הראשי, בבקשה לשחרר את מר סבירסקי משירות המילואים מהסיבות שתוארו, נענו בשלילה. מפקדיו של מר סבירסקי הסכימו לקצר את שירות המילואים בשבוע, אך מעבר לכך, נמסר לו שעליו "להסתדר" בכוחות עצמו.
בעתירה מובא סיפורה של משפחה נוספת, בה האם היא רופאה שנעדרת לצורך עבודתה מהבית במשך מרבית שעות היום. לבני הזוג ארבעה ילדים: בני 7, 5, 4 ופעוטה בת 5 חודשים. האב, המטפל העיקרי בילדים, הוא בעל עסק פרטי ועובד מהבית, תוך שהוא מספק לילדיו את ההשגחה והטיפול ההוריים הנדרשים להם בשנות חייהם המוקדמות.
בעתירה נאמר כי צה"ל, ככל רשויות המדינה, מחויב לכבד את זכויות היסוד של המשרתים בו, ובכלל זה הזכות לשוויון. כמו כן מחויב צה"ל להתחשב בנסיבותיהם האישיות של המשרתים בו, חובה המעוגנת גם בחוק שירות ביטחון. החוק מעניק לשר הביטחון סמכות לפטור משירות, סדיר או מילואים, לתקופה מסוימת או לחלוטין, מטעמי משפחה. עו"ד תגרי מוסיפה, כי במקרים, שעדיין אינם רבים, בהם האב הינו המטפל העיקרי בילדיו, באופן שיציאתו לשירות מילואים תשבש באופן קשה את שגרת הטיפול בילדים, יש לצמצם את היקף השירות, לדחותו, או לפטור אותו ממנו לתקופה הרלוונטית, הכל בהתאם לנסיבות העניין.
עוד מציינת עו"ד תגרי בעתירה, כי זכותם של המשרתים בצבא לשוויון בתנאי שירותם, ללא אפליה בשל מינם, זכתה לאחרונה לעיגון מיוחד בחוק שירות ביטחון. כמו כן מצוין בעתירה, כי בשנים האחרונות נחקקו מספר חוקים המבקשים להעניק לגברים זכויות הוריות על בסיס שווה לזה של נשים, וזאת גם במטרה לקדם את שוויונן של הנשים, אשר יתפנו עקב כך למחויבויותיהן המקצועיות. כך תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, והוא קובע כיום כי כל זכות בקשר להורות הניתנת לעובדת במקום עבודתה תינתן גם לגבר – תיקון זה לחוק קיבל לאחרונה פרשנות מרחיבה בפסק דין של בית הארצי לעבודה, אשר הדגיש את החשיבות הגדולה שיש במתן שוויון בזכויות הוריות. באותו עניין קבע בית הדין, כי שוטר שהוא אב לילדים קטנים זכאי לנצל את הזכות לצאת שעה מוקדם יותר ממקום העבודה – זכות הנתונה לעובדות במקום עבודתו – גם כאשר אשתו היא עובדת עצמאית. כך ניתנה בשנים האחרונות ההזדמנות לאבות להתחלק עם בנות זוגן בחופשת הלידה, וכן ליטול חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה. בעתירה מודגש כי כל השינויים הללו מעידים על מדיניות ציבורית המבקשת לעודד אבות להתחלק עם נשותיהם בטיפול בילדים, ולאפשר למשפחות להסתמך על הטיפול ההורי של האב. עו"ד תגרי מדגישה, כי העדר התחשבות מצד צה"ל בנסיבות בהן המערכת המשפחתית מסתמכת משמעותית על טיפולו של האב כמטפל עיקרי, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעדרות ממושכת, מבטלת לחלוטין את האפשרות, כי הטיפול בילדים יסתמך באופן עיקרי על טיפולו של האב. תוצאה זאת מנוגדת לכוונת המחוקק ולפרשנות בתי המשפט לה, כי יש לעודד מימוש הזכות והחובה ההורית על ידי אבות.
בעקבות הגשת העתירה ניתנה החלטת שופטת בית המשפט העליון השופטת דליה דורנר, כי המדינה תשיב בתוך שבוע לבקשה לצו ביניים (אי זימון העותר מרסלו סבירסקי למילואים בתאריכים 15.1.03-30.1.02), ובתוך חודשיים לעתירה עצמה.
