גירושים חוזרים ונשנים, הריסת בתים, אהלים ומערות, סתימת בורות-מים, עקירת מטעים, מניעת עיבוד האדמה ורעיית הצאן, הפקעת אדמות והקמת מאחזים, וצווי הגבלה שונים הם מנת חלקם של התושבים הפלסטינים המתגוררים מזה דורות רבים במערות דרום הר חברון.
באביב 2000 הורה בג"ץ בהחלטת ביניים לאפשר לתושבים להמשיך ולהתגורר במקומותיהם. למרות זאת פתחה ממשלת שרון בקיץ 2001 במסע הרס וגירוש נרחב. בינואר 2002 ייתקיים בבג"ץ דיון נוסף בנושא.
לא באסונם של חסרי מגן תבטיחו את בטחוננו!
"פה במערה הזאת אני נולדתי… ופה אבא שלי נולד, ופה נולדו שבעה ילדים שלי. תתן לי בית עם שלוש קומות לא רוצה אותו… רק פה. ומה נהיה?" מחמוד חמאמדה.
"אני עומד שם בפתח המערה, רואה שומע ולא ממש תופס: מה קורה פה איך אפשר שאנחנו, כל אחד ואחד מאזרחי ישראל "חתום על מעשה כזה…" דויד גרוסמן, "ידיעות אחרונות" 6.12.99, בעקבות גירוש 1999.
יחד עם מחמוד חמאמדה נמצאים 3000 בני אדם שחרב הגירוש מונחת על צוארם.
יחד עם שאר אזרחי המדינה כולנו "חתומים" על מעשה העוול הנורא.
עצרו את גירוש האוכלוסיה הפלסטינית בדרום הר-חברון
הנכם מוזמנים
לכנס שייתקים ביום ג` ה- 1.1.02 בשעה 19.30
במועדון "צוותא", רחוב אבן-גבירול 30, תל-אביב
ישאו דברים:
- שולמית אלוני – כלת פרס ישראל
- ח"כ מוחמד בראכה
- הסופר סמי מיכאל – נשיא האגודה לזכויות האזרח
- העיתונאי גדעון לוי
- ח"כ מוסי רז
- ח"כ יוסי כץ
- עו"ד מנאל חזאן – האגודה לזכויות האזרח
- עו"ד שלמה לקר
- עמוס גבירץ – הועד הישראלי נגד הריסת בתים
מנחה: ד"ר איל גרוס, חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח.
מתוך דברים שכתב הסופר סמי מיכאל, נשיא האגודה לזכויות האזרח, לקראת הכנס:
"…לפיכך מקומם לחשוב שאנו, הצאצאים של קהילות מגורשות מבתיהם, נעולל לחסרי ישע מה שעוללו לנו רשעים במרוצת הדורות… אם אנו שסבלנו מידם הגסה של פולשים ומתנכלים, אם אנו אוטמים את ליבנו ומסלקים את שוכני המערות הדלים שבדלים ממקלטם, הלוא אנו מאבדים במעשה מחריד זה את זכותנו ההיסטורית לבוא חשבון עם אלה שגירשו אותנו מספרד, מן העיירות שבמזרח אירופה ומהעיר משהד שבאיראן. זו תהיה רשעות אם נגרש את שוכני המערות ממערותיהם ולו רק משום שאין להם מגן ומושיע…יש טרור אישי נתעב, אך שימוש בעוצמה צבאית לגירוש אזרחים מבקתתם וממערותיהם הוא לא פחות נתעב".
