כדת או כדין

כתיבה: פרופ' פנחס שיפמן
עריכה: ד"ר נעמה כרמי

קראו והגיבו:
פרופ' עדנה אולמן-מרגלית, עו"ד רחל בנזימן, עו"ד תגריד ג'חשאן, ד"ר אייל גרוס, פרופ' משה הלברטל, ד"ר רות הלפרין קדרי, פרופ' חנה הרצוג, ד"ר נעמה כרמי, פרופ' מנחם מאוטנר, רות קלדרון, עו"ד הרב אורי רגב, הרב שמואל ריינר, הרב עינת רמון, עו"ד הדס תגרי.

ניהול הפרוייקט: דליה דרומי ואורנה הדר (הורביץ).

תודה מיוחדת לדפנה הקר על תרומתה לפרק "התחזית החברתית"

בסיוע: ICP (Israel Cooperative Program) קרן דורות וקרן נתן קאמינגס

תקציר

מטרתו של מסמך זה היא לגבש עקרונות למסגרת מוצעת של נישואין וגירושין אזרחיים, ולבחון את החלופות השונות מנקודת המבט של זכויות האדם והאזרח. מניתוח המצב הקיים בתחום הנישואין והגירושין בישראל, ומן התחזית הצפויה בתחום זה עולה כי השינוי הוא הכרחי מנקודת מבט של ההגנה על זכויות האדם, וגם מנקודת המבט הדתית. זאת ועוד, השינוי אינו רק חיוני, הוא גם אפשרי, כפי שניתן ללמוד מהאופן בו התמודדו מדינות אחרות עם הסוגייה, ומתוך בדיקת המודלים השונים של הסדרי נישואין וגירושין ויחסם לדין הדתי.

העובדה שעד היום טרם הונהגו בישראל נישואין אזרחיים, פוגעת בזכויות אדם רבות:

• נפגעת הזכות להינשא של מי שנחשבים 'פסולי חיתון' על-פי ההלכה, של חסרי דת או של אלה שהשתייכותם הדתית שנויה במחלוקת. בישראל של היום מדובר לא רק בפגיעה בזכות לנישואין של פרטים אלא של ציבורים שלמים, במיוחד אותם מאות אלפי איש ואשה עולים מחבר העמים, שאינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה, ואינם בני דת אחרת.
• נשללת האפשרות להינשא מבני זוג שאינם משתייכים לאותה דת. כך, לדוגמא, על פי הדין המוסלמי, אין להשיא אישה מוסלמית לגבר בן דת אחרת.
• נפגעת הזכות לחופש מדת וחופש המצפון מעצם הטלת החובה על אדם לא מאמין להזדקק לכהני-דת בתחום האינטימי של חייו.
• נפגע חופש הדת של הציבור הלא-אורתודוקסי, הקונסרבטיווי והרפורמי, שרבניו אינם רשאים לערוך טקסי נישואין על פי דרכם.
• נפגעת הזכות לשוויון של ציבור הנשים. כתוצאה מהחלת הדין הדתי על יחסי בני הזוג, עלולה האישה להיות חשופה לשרירות לבו של בן-זוגה בבואה לבקש גט, וליהפך לעגונה; זאת בעוד שהאיש רשאי, בנסיבות מסוימות, לקבל היתר לשאת אישה שניה. נפגעת הזכות לשוויון גם של חסרי יכולת כלכלית, שאינם יכולים לאפשר לעצמם לצאת לחו"ל על מנת להינשא שם.

כתוצאה מהגבלות אלו ואחרות בתחום דיני הנישואין והגירושין, פיתחה המערכת האזרחית מסלולי-עקיפה שונים לדין הדתי, כגון 'נישואי קפריסין', 'נישואי פרגוואי' (נישואין באמצעות בא-כוח בחו"ל), נישואין פרטיים בארץ, והכרה רחבה ב'ידועים בציבור'. כל הדרכים הללו שהחדירו מעין נישואין אזרחיים בדלת-האחורית, פוגעות בדין הדתי עצמו.

ישראל היא יוצאת-דופן בעולם המערבי בבלעדיות הניתנת בה לדין הדתי בתחום זה. לאחר הצגת סקירה השוואתית על הסדרי נישואין וגירושין בעולם, נבחנות במסמך זה חלופות להסדר הנישואין והגירושין הקיים:

• פתרון ל'פסולי חיתון': חלופה זו, המבקשת להתיר נישואין לפסולי-חיתון בלבד פסולה מנקודת המבט של זכויות האדם והאזרח. היא מבליטה את תיוגם החברתי של 'פסולי החיתון' כשונים ומנודים, ואיננה מספקת פתרון למי שאינו חפץ להינשא בטקס דתי בשל השקפת עולמו.
• המסלול הכפול – דתי לצד אזרחי: חלופה זו מבקשת להנהיג הפרדה בין מסלול דתי לבין מסלול אזרחי, לפי בחירת בני הזוג. המסלול שייבחר על ידי הנוגעים בדבר בעת עריכת הנישואין, יחייב אותם גם בגירושין. חסימת האפשרות בפני מי שנישא בנישואין דתיים להתגרש בגירושין אזרחיים נועדה למנוע את הבעיה ההלכתית של 'ממזרים', אך ספק אם תצליח להשיג זאת. מכל מקום, בהסדר זה נמנע פתרון לבעיה הקשה של מסורבות-גט.
• נישואין אזרחיים כהסדר מחייב: חלופה ראויה יותר מנקודת מבט של זכויות אדם מציעה הסדר לפיו יחול הדין האזרחי על כל אדם. גם מי שיבקש לערוך טקס דתי יהיה חייב, קודם לכן, לעמוד בדרישות האזרחיות המתאימות. יתרונה של הצעה זו הוא בהחלת הדין האזרחי כהסדר כולל ושלם. לפי חלופה זו, רשאי כל אדם לפרק את נישואיו בדרך אזרחית, ולא ניתן יהיה למנוע זאת ממנו רק מפני שנישא בטקס דתי ובן-הזוג מסרב לשתף פעולה בהתרת הנישואין.

בכל מקרה, הציפייה והתקווה היא שלצד החלופות הללו, ימצא הדין הדתי מענה הולם – באמצעות פתרונות יצירתיים – לבעיות דתיות, כגון אלו של מעוכבות הגט, בעיות שאינן יכולות להיפתר על ידי החוק האזרחי .

הדוח מלא (pdf): כדת או כדין: חלופות נישואין וגירושין בישראל – שינוי חיוני ואפשרי