בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח הודיע היום, 25.7.01, משרד הבינוי והשיכון, כי הוחלט להוסיף את העיר נצרת לרשימת היישובים הזכאים לקבל סיוע מוגדל לרכישת דירה, זאת במסגרת מבצע תוספת סיוע ביישובים מוגדרים, עליו החליטה הממשלה בתאריך 17 ליוני 2001. בתשובת משרד הבינוי והשיכון לפניית עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח נאמר כי "העיר נצרת אכן עומדת בקריטריונים שנקבעו כדי להיכלל במסגרת מבצע הסיוע" ולפיכך הפיץ היום המשרד הוראה לבנקים למשכנתאות בהתאם.
עו"ד בנא מדגיש כי ההחלטה להכליל את העיר נצרת ברשימת היישובים הזכאים לתוספת הסיוע האמורה מהווה הישג חשוב בדרך לשוויון בכל הקשור למתן הטבות דיור על ידי המדינה לאזרחיה. ההחלטה עשויה להקל על זוגות צעירים ויחידים ברכישת דירות מגורים בעיר מולדתם או תרבותם נצרת.
במסגרת המבצע, הוחלט כי רוכשי דירות בתקופה שבין 17 ליוני 2001 ועד 16 לאוקטובר 2001 יקבלו סיוע מיוחד מהמדינה. בין השאר החליטה הממשלה, כי רוכשי דירות חדשות בתקופה זו יקבלו תוספת סיוע בסך של 50,000 ש"ח, מזה מחצית במענק ומחצית בהלוואה. יותר מאוחר אישרה הממשלה, כי תוספת זו תינתן ביישובים: אור עקיבא, כרמיאל, אשדוד, בית שמש, קרית שמונה, טבריה, אריאל, בית"ר, גבעת זאב, חריש, כוכב יעקב, מגדל העמק, מודיעין עילית (קרית ספר), מעלה אדומים, נצרת עילית וצפת. ביום 2.7.01 הוציאו משרד האוצר בשיתוף עם משרד השיכון הנחיות לבנקים להפעלת המבצע.
בפנייתו מתאריך 5.7.01 לראש הממשלה ולשרי האוצר, והבינוי והשיכון, בשם ראש עיריית נצרת, מר ראמז ג`ראייסי, הדגיש עו"ד בנא כי ברשימת היישובים הזכאים לתוספת הסיוע לא נכלל אף יישוב ערבי. עו"ד בנא מציין, כי תמוהה במיוחד העובדה שהעיר נצרת, המונה מעל 70,000 תושבים ערבים, לא נכללת ברשימת היישובים הזכאים, זאת למרות שיישובים יהודיים הסמוכים מבחינה גיאוגרפית לעיר נצרת כגון נצרת עילית, מגדל העמק וטבריה, נכללים ברשימה ותושביהם נהנים מתוספת הסיוע האמורה.
עוד ציין בפנייתו עו"ד בנא, כי מרבית התושבים הערבים בישראל, מתגוררים ברשויות המקומיות הערביות. אי הכללת העיר נצרת, ויישובים ערבים אחרים, ברשימת היישובים הזכאים לתוספת האמורה, ללא כל הצדקה עניינית, משמעו הפליתם לרעה של האזרחים הערבים ושל הרשויות המקומיות הערביות במתן תוספת הסיוע האמורה.
עו"ד בנא הוסיף והדגיש, כי הזכות לשוויון הינה עקרון יסודי בשיטתנו המשפטית. יעדי מדיניות הממשלה במתן סיוע לרוכשי דירות חדשות מחייבים, כי הרמה הכלכלית-חברתית, היא רמת הנזקקות של רוכשי הדירות, צריכה להיות הקריטריון העיקרי בחלוקת הסיוע ובקביעת היישובים הזכאים לו. במקרה זה, קביעת רשימת היישובים הזכאים לא מקיימת, הלכה למעשה, את הזכות לשוויון.
כמו כן מצויין בפנייה לראש הממשלה ולשרים, כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר לרמה הסוציו-אקונומית של הרשויות המקומיות בישראל מלמדים, באופן עקבי וחד משמעי, כי היישובים הערבים, ובכלל זה העיר נצרת, הם היישובים העניים ביותר בישראל. תוצאות מחקר, שפורסם ביוני 1999 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעניין דירוגן של הרשויות המקומיות בישראל לפי המצב החברתי-כלכלי שלהן, מצביעות בבירור על כך שהרמה הכלכלית-חברתית של רוב היישובים הזכאים לתוספת הסיוע האמורה הינה גבוהה מזו של העיר נצרת.
עו"ד בנא הוסיף ותיאר בפנייתו את מצוקת הדיור הקשה בעיר נצרת. מכיוון שאין ביכולתם של רבים מתושבי העיר, בעיקר זוגות צעירים, לרכוש דירות חדשות, הם נאלצים לגור במשך שנים ארוכות בשכירות או אצל ההורים, זאת בתנאי דיור וצפיפות קשים מנשוא. רבים אף נאלצים לנטוש את העיר נצרת, ולעבור למקומות, שבהם יוכלו לקבל הטבות ותנאים טובים ברכישת דירה. ברור שמעבר כזה כרוך בהתנתקות חברתית כפויה ממרכז חייהם של תושבי העיר. דבר זה פוגע בזכותם של התושבים הערבים לבחירת מקום מגורים, שיהלום את צורכיהם התרבותיים והערכיים.
