לקראת חידוש דיוני ועדת החקירה הממלכתית, החוקרת את ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין פלסטינים אזרחי ישראל בשבוע הבא, הגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדת החקירה הממלכתית מידע נוסף, הכולל תצהירים ושמות של עדי ראייה וקורבנות. מהתצהירים עולה, כי המשטרה נקטה ביחס עויין כלפי הציבור הערבי, וכי השוטרים לא ייחסו משקל ראוי, במהלך האירועים, לעיקרון העומד בבסיס עבודת אנשי אכיפת החוק במסגרת מילוי תפקידם: לכבד ולשמור על חיי אדם. העדויות, שצורפו לפנייתו של עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, כוללות שישה תצהירים של עדים לאירועים בעראבה, עכו וטמרה.
כך, למשל, עולה מתצהירו של מר סעוד נעאמנה מהכפר עראבה, כי המשטרה לא ניסתה לקיים הידברות עם מנהיגי היישובים ועם אנשי ציבור ערביים, שקראו שוב שוב להפסיק את השימוש בכוח, אלא התעלמה באופן שיטתי ומכוון מקריאות אלה. עוד עולה מתצהיר זה ומתצהיר נוסף, של מר מזהר עבאס מעכו, כי השימוש המשטרתי בנשק קטלני ופתיחה באש מכוונת נעשו במקרים רבים ללא כל הצדקה, ולעיתים גם ללא פיקוח ובצורה בלתי מבוקרת.
בתצהיר נוסף של מר מחמוד מתעב, תושב עכו, נשוי ואב ל-3 ילדים, הוא מתאר כיצד יצא מבית אימו בעכו, בדרכו לסניף הדואר כדי לשלוח מסמכים. כאשר ניסה לעבור דרך כיכר העכי בעיר העתיקה, הבחין שהדרך סגורה ושמע מאנשים כי במקום ישנם עימותים עם המשטרה. לפיכך החליט מר מתעב, שלא ללכת לדואר אלא לשוב לביתו דרך כיכר פרחי. בדרכו הבחין שהתקהלויות הצעירים מתפזרות והאווירה נרגעה לחלוטין. וכך הוא מתאר בתצהירו: "התחלתי לצעוד בכיכר, ולפתע, כשהגעתי כבר לאמצע הכיכר, הרגשתי מכה חזקה בחזה. עצרתי והרמתי את החולצה וראיתי שיורד לי דם מהחזה. ידעתי שנפגעתי, אך לא ממש ידעתי איך ואיפה". בהמשך התצהיר, מציין מר מתעב שהועבר לביה"ח מלבן בנהריה, שם הוצא לו כדור גומי מהחזה. הוא אושפז למשך 3 ימים וגם לאחר שחרורו נותר במעקב ובטיפול רפואי.
מתצהיר נוסף, שניתן על-ידי מר רחיב זידאני, תושב העיר טמרה, שהיה קורבן לאלימות המשטרה, מתברר כי השוטרים היכו באכזריות, ללא כל סיבה והצדקה, אזרחים ערבים שעברו לתומם ברחוב. מהתצהירים עולה, כי התנהגות פסולה זו חזרה על עצמה פעמים רבות, תרמה להסלמה באירועים והקצינה את האווירה הטעונה שהייתה ממילא. בפנייתו מדגיש עו"ד בנא, כי על-פי עדויות האזרחים שנכחו במקום האירועים והגישו תצהירים לאגודה לזכויות האזרח, יחס עוין זה של המשטרה, אשר דמה ליחס אל כוחות אויב ולא אל אזרחים, מזכיר במידה רבה נורמות התנהגות שמאפיינות משטרים אפלים.
בנוסף לתצהירים, מסר עו"ד בנא את שמותיהם ופרטיהם של ארבעה עדי ראייה, תושבי השכונה המזרחית בנצרת, לוועדת החקירה. ארבעת העדים נכחו באירועים, שהתרחשו בנצרת בתאריך 8.10.00, והביעו נכונותם להעיד בפני חברי ועדת החקירה. תושבים אלה מעידים, כי יהודים תקפו את השכונה, וכי המשטרה לא רק שלא הגנה על האזרחים הערבים, אלא גם פתחה בירי גז מדמיע ואש חיה נגדם, בעקבותיה נהרגו שני צעירים ערבים ועשרות נפצעו. כמו כן, הועברו שמותיהם ופרטיהם של שלושה אזרחים ערבים תושבי טמרה. השלושה מעידים, כי היו קורבנות להכאה ללא כל הצדקה על-ידי שוטרי מג"ב בתאריך 3.10.00.
העדויות הנוספות שהגישה כעת האגודה לזכויות האזרח לועדת החקירה מצטרפות לדו"ח "ימים נוראים" על נסיבות הריגתם ופציעתם של מאות פלסטינים אזרחי ישראל מאש המשטרה, שהוגש לוועדת החקירה עוד בדצמבר 2000. הדו"ח מבוסס על תחקיר מקיף ועשרות עדויות ראייה שנגבו מתושבים ביישובים שבהם אירעו העימותים בין האזרחים לבין כוחות המשטרה.