יותר מ-94 מיליון ש"ח שיועדו לפיתוח המגזר הערבי בשנת 2002 לא נוצלו

האגודה לזכויות האזרח, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל והוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל עתרו ב- 23.12.02 לבג"ץ נגד שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, שר התעשייה והמסחר ושר העבודה והרווחה. העתירה הוגשה בדרישה ליישם את החלטת הממשלה שאישרה תוכנית רב שנתית לפיתוח המגזר הערבי ולהעביר את הכספים שיועדו לתוכנית זו בתקציב שנת 2002, וטרם הועברו במלואם. בעתירה מבקש עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, כי יתרות אלה של התקציב יישמרו וישמשו לאותן מטרות שלשמן נועדו, בהתאם להחלטת הממשלה. עוד מבקש עו"ד בנא בעתירה, כי בית המשפט יוציא צו ביניים שיורה לשרים להימנע מלבצע פעולות כלשהן הנוגעות ליתרות הכספים בסעיפים הללו, לרבות העברתן לתוכניות ו/או למטרות אחרות או מחיקתן, וזאת עד למתן הכרעה בעתירה. לפיכך, ומאחר שבתאריך 31.12.02 מסתיימת שנת התקציב 2002, מבוקש קביעת דיון דחוף בעתירה.

העתירה עוסקת ביישום החלטת הממשלה מספר 2467 מחודש אוקטובר 2002, שאישרה תוכנית רב שנתית לפיתוח המגזר הערבי. התוכנית גובשה על רקע המצוקה הכלכלית-חברתית הקשה, שממנה סובלות הרשויות המקומיות הערביות והאוכלוסייה הערבית בכלל במדינת ישראל. עו"ד בנא מציין בעתירה, כי התוכנית נועדה לשפר את תנאי מחייתם של האזרחים הערבים בישראל, ולתקן, ולו במעט, את העוול שנגרם להם כתוצאה מהפלייתם ההיסטורית לרעה בחלוקת משאבים וכספים מתקציב המדינה. לפי התוכנית, ממשלת ישראל הייתה אמורה להשקיע בשנים 2001-2004 תקציב של כ-4 מיליארד ש"ח לפיתוח יישובי המגזר הערבי.

כלכלן מרכז מוסאווא אמין פארס מציין, כי למרות שהתוכנית מהווה 6% מתקציב הפיתוח, חלק ממשרדי הממשלה לא טרחו ליישם אותה. עו"ד בנא מפרט בעתירה, כי בשנת הכספים 2002 קיבלה החלטת הממשלה ביטוי בסעיפי תקציב מיוחדים, שהתווספו לתקציב הרגיל של משרדי הממשלה השונים, וזאת לצורך ביצועה. הנתונים שבידי העותרים, שחלקם הוכנו על ידי משרדי ממשלה, מצביעים על כך, שחלק מהתקציבים שהוקצו לצורך ביצוע התוכנית בשנת הכספים הנוכחית לא נוצלו, וכי נותרו בסעיפי תקציב רבים עודפי תקציב, שלא נעשה בהם שימוש. בנסיבות העניין, מדגיש עו"ד בנא בעתירה, הצורך בהבטחת יישום מלא של החלטת הממשלה, והערך הרב הטמון בקידום שוויונם של האזרחים הערבים בישראל מחייבים, כי יתרות תקציב אלה לא ירדו לטמיון בסוף שנת הכספים הנוכחית, אלא יועברו לשנת הכספים הבאה, כדי שייעשה בהם שימוש לאותה מטרה לשמה נועדו. אי העברת יתרות התקציב עשויה לסכל את מטרות התוכנית ולרוקנן מתוכן. הארגונים העותרים מביעים חשש שהכספים יועברו למטרות אחרות. עוד יצויין, כי ביום חמישי שעבר אישרה ועדת הכספים 50 בקשות של האוצר לבצע העברות תקציביות בסעיפי תקציב שונים. כך למשל, הועברו בין היתר, 123.3 מיליון שקלים לישיבות חרדיות.

תוכנית הממשלה לפיתוח המגזר הערבי מתמקדת בשלושה אפיקי השקעה עיקריים:
א. פיתוח תשתיות פיזיות: קידום והשלמה של תוכניות אב ומתאר, פיתוח שכונות חדשות בבנייה רוויה וסחירה, פיתוח התשתיות הפנים יישוביות, בניית מוסדות ציבור, פיתוח תשתיות הכבישים והסדרת הטיפול בשפכים.
ב. פיתוח כלכלי: הקמת פארקי תעשייה אזוריים, פיתוח התשתיות, פיתוח אזורי תעסוקה יישוביים למלאכה ולמסחר, פיתוח החקלאות ופיתוח פרוייקטים תיירותיים.
ג. פיתוח ההון האנושי: תוספת והשלמת תקנים, תקציב לתוכנית החומש לחינוך במגזר הערבי, בניית כיתות, קידום החינוך הטכנולוגי, הכשרה מקצועית, קידום מעמד האישה וקידום החינוך והתרבות.

הטבלה מסכמת את הנתונים:

העותרים מציינים כי התוכנית לפיתוח המגזר הערבי באה להתמודד עם העוני והאבטלה בישראל, שהם החמורים ביותר בקרב המשפחות הערביות והיישובים הערבים בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המובאים בעתירה. לכן, כה חיונית העברת יתרת הכספים במהרה למטרה שלשמה נועדו.