ב- 18 בדצמבר 2000 קיבלה הכנסת תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים) הקובע לראשונה חובה למתן ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה, וקובע – ביחס לערבים, נשים ואנשים עם מוגבלות – מנגנונים משופרים ליישום חובת הייצוג ההולם: חובה אקטיבית על נציג שירות המדינה לנקוט באמצעים הנדרשים לשיפור הייצוג, חובה על הממשלה לקבוע יעדים לייצוג הולם, הרחבת תחולת החובה גם על מינויים בפועל ומינויים שלא בדרך מכרז, וחובת דיווח שנתית לממשלה ולוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בדבר יישום החוק.
התיקון לחוק נועד לשפר את המצב הקיים בכל הנוגע לתת הייצוג של בני קבוצות אלו בקרב עובדי שירות המדינה בכל הדרגות ובכל המשרות. זהו נדבך נוסף וחיוני במגמה המסתמנת בשנים האחרונות, על פיה המחוקק והרשויות רואים חובה לפעול באופן יזום לשינוי המצב בו בני קבוצות מסוימות – נשים, ערבים, בני אדם עם מוגבלות – אינם מצליחים להתקבל לשירות המדינה או להתקדם לדרגות בכירות – או שניהם כאחת – וזאת על רקע אפליה היסטורית ומתמשכת של בני קבוצות אלה, גישות סטריאוטיפיות וחסמים אחרים להשתלבות שוויונית בשוק התעסוקה ובגופים מקבלי החלטות.
העיקרון שתת ייצוג של קבוצה מסוימת היא ביטוי לאפליה, אשר יש לפעול באופן אקטיבי כדי לשנותה, בא לידי ביטוי לראשונה בשנת 1993, כאשר נקבעה בחוק חובת שרי הממשלה לפעול ככל שניתן למתן ייצוג לנשים בדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, על רקע ייצוגן המזערי של נשים בדירקטוריונים אלה. רק לאחר התערבות בג"צ בעניין (1994) החל החוק להיות מיושם, ועקב זאת עלה שיעור הנשים בדירקטוריונים משיעור מזערי לשיעור של כ- 30%.
בהמשך (1995) נקבעה החובה למתן ייצוג הולם לנשים בקרב עובדי שירות המדינה וכן בקרב גופים נוספים של המדינה, וזאת גם כאשר אין חוק ספציפי המורה על זאת.
חשוב להדגיש כי משמעות החובה למתן ייצוג הולם איננה כי יש לבחור מועמדים שאינם מתאימים, אלא כי יש לעשות מאמץ לאיתור מועמדים מתאימים מקרב הקבוצה שמיוצגת בחסר. כמו כן במקרה שיש שני מועמדים בעלי כישורים דומים, יש להעדיף את מי שמיוצג בחסר.
מעניין לציין כי הוראת העדפה זו נקבעה על רקע בדיקת ומסקנת נציבות שירות המדינה, כי כאשר ישנם שני מועמדים בעלי כישורים דומים, גבר ואשה, נוטה ועדת המכרזים לבחור בגבר. כלומר – הוראת ההעדפה איננה למעשה הוראת העדפה אלא תיקון נטייה מוקדמת לאפליה, אפילו לא מודעת.
בשנת 1998 נוספה החובה למתן ייצוג הולם בקרב עובדי שירות המדינה לבני אדם עם מוגבלות, אולם עד עתה אין היא מיושמת באופן משמעותי.
בשנת 2000 נקבעה החובה למתן ייצוג הולם לערבים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, על רקע תת ייצוג קשה ביותר של ערבים בדירקטוריונים, וכן בקרב גופים אחרים וכן עובדי שירות המדינה. רק בחודש ניתנה בעניין זה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לשרים, בדבר חובתם למנות חברים ערבים לדירקטוריונים לתיקון מצב זה, בה מדגיש היועץ כי דווקא עתה "הודגש הצורך בהגברת המאמצים לשוויון ולצמצום הפערים".
התיקון האחרון לחוק אמור להביא לשיפורים נוספים ומשמעותיים במצב הקיים. ראשית, בכך שהוא מוסיף חובה לייצוג הולם של אזרחים ערבים בשירות המדינה, בנוסף לחובה הקיימת ביחס לנשים ולאנשים עם מוגבלות. שנית, בכך שהוא מחזק את "השיניים" של ההוראה הקיימת וקובע אמצעים שיבטיחו מימוש החובה הלכה למעשה, על רקע בעיות שהתגלו ביישומה עד כה:
1) הטלת חובה על הממשלה להציב מדי שנה יעדים לשיפור מצב הייצוג של הקבוצות האמורות.
2) הטלת חובה על נציב שירות המדינה וכן משרדי הממשלה השונים ליזום פעולות לקידום בני קבוצות המיוצגות בחסר, כולל על ידי העדפתם למשרות, ובמקרים מסוימים גם שריון משרות למועמדים בעלי כישורים מקבוצה זו.
3) הרחבת החובה לייצוג הולם גם על משרות שמתמנים להן שלא בדרך מכרז וגם על מינויים בפועל, שעד כה לא היתה חובה לאיישם בהתחשב בחובה לייצוג הולם, וכתוצאה מכך החובה לא קוימה ביחס לתפקידים בכירים רבים.
4) קביעת מנגנון פיקוח על יישום החוק: משרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה חייבים לדווח לממשלה ולכנסת מדי שנה ולהציג את הנתונים על מצב הייצוג של בני הקבוצות הזכאיות לייצוג, ואת הפעולות שנעשו לשיפור המצב (נציין למשל שעד עתה אין אפילו נתונים על שיעור בעלי המוגבלות המועסקים בשירות המדינה, למרות שחלפו למעלה משנתיים מאז שנקבע החובה למתן ייצוג הולם להם בחוק).
יישום החוק יבטיח כי הכישורים יהיו השיקול היחידי לקידומו של אדם בשירות המדינה.
