מתוך דוח האגודה: "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב", 1996
הזכות לשוויון כוללת את הזכות שלא להיות מופלה מחמת נטייה מינית: הגנה מפני פגיעה בכבודו וזכויותיו של אדם בשל נטייתו המינית, וחירות ליצור קשרים רגשיים ומיניים ולהקים משפחה, ללא הפליה בשל מינם של בני הזוג, ותוך קבלת אותה הגנה ותמיכה חברתית שמקבלות משפחות הטרוסקסואליות.
בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי ביחס החברתי להומוסקסואלים ולסביות. עד לאחרונה נתפסה נטייה מינית אלטרנטיווית כסטייה, ועצם קיומם של הומוסקסואלים ולסביות כקבוצה משמעותית באוכלוסייה הוכחש. כיום זכותם של לסביות והומוסקסואלים לכבוד ולשוויון זוכה ללגיטימציה חברתית לא מבוטלת, ובאה לידי ביטוי בפתיחות חברתית הולכת וגוברת לדפוסי זוגיות ומשפחה אלטרנטיוויים אלו. מספר נקודות ציון בהתפתחות זו:
- ב- 1988 תיקנה הכנסת את חוק העונשין, וביטלה את העבירה של משכב זכר. תיקון זה ביטא את השינוי בתפיסת החוק והחברה בישראל, הרואה בהומוסקסואליות נטייה מינית ולא סטייה.
- ב- 1993 תוקנה פקודת מטכ"ל בעניין שירות הומוסקסואלים בצה"ל: בוטלה החובה לשלוח חייל הומוסקסואל לבדיקת קצין בריאות הנפש; בוטל האיסור על שירותם של חיילים הומוסקסואלים בתפקידי סוד מועדף, בקהילית המודיעין או בתפקידי הצפנה ופענוח; ובוטלה ההוראה שקבעה, כי יהיו במעקב בטחוני במהלך שירותם. לאחר התיקון נשאר בפקודה סעיף אחד מפלה, המחייב כל חייל שהוא הומוסקסואל לעבור תחקיר של בטחון שדה.
- ב- 1992 תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ונקבע בו איסור הפליה במקום העבודה בשל נטייה מינית. תיקון לחוק מ- 1995 הוסיף גם איסור הפליה בתנאי פרישה (לרבות פנסיה). כמו כן קובע תיקון זה, כי בתביעה בגין הפליה בשל נטייה מינית במקום העבודה, יש לתובע זכות לבקש את קיום הדיון בדלתיים סגורות.
- ב- 1994 פסק בג"צ, בעניין תביעתו של דייל אל-על יונתן דנילוביץ1 , כי איסור ההפליה בשל נטייה מינית שבחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, כולל גם איסור על מעבידים להפלות בין בני זוג מאותו המין לבני זוג הטרוסקסואלים, כאשר הם נותנים לעובדיהם הטבות עבור בני זוג.
הסטיגמה החברתית, שעדיין מוטלת על הומוסקסואלים ולסביות, באה לידי ביטוי בהתבטאויות פוגעות כלפי אוכלוסייה זו בכלי התקשורת, מצד אנשי ציבור, ובמגעים עם הרשויות, כגון משטרה. ביטויים מסוג זה נשמעו בשנה האחרונה, למשל, מפי פרופ` נחום רקובר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי2 , שהשווה משכב זכר לבעילת חיה, ומפי חבר הכנסת משה מאיה, שאמר כי "משכב זכור זה גילוי עריות שחייבים עליו מיתה."3 מאחר שהמשפט אינו כלי יעיל להתמודדות עם דעות קדומות, המאבק בעניין זה הוא חינוכי בעיקרו.
- הגנה מפני ביטויים פוגעים – האיסור החוקי על פירסום לשון הרע כולל, בין היתר, איסור על השפלת אדם או ביזוי אדם בשל תכונות המיוחסות לו.
- הומוסקסואליות כלשון הרע – בשני מקרים נדרשו בתי המשפט לשאלה האם אמירה על אדם שהוא הומוסקסואל מהווה השפלה וביזוי, ומקנה בשל כך זכות לפיצויים למי שהדברים נאמרו לגביו. בתי המשפט מצאו, כי במציאות החברתית הקיימת, התשובה לשאלה זו היא חיובית.4
בשנים האחרונות חל שיפור ניכר ביחסם של החוק והחברה בישראל להומוסקסואלים ולסביות, אולם עדיין מוטבעת על קבוצה זו סטיגמה חברתית שלילית, המוצאת ביטוי במגעים עם הרשויות ובהתבטאויות של אישי ציבור.
הכרה בזוגיות חד-מינית
הדין במדינת ישראל, כברוב מדינות העולם (החריגות הן דנמרק ושוודיה), אינו מאפשר לבני זוג מאותו המין להינשא ולזכות בהכרה חברתית מלאה בהיותם יחידה משפחתית, על כל הזכויות הנלוות להכרה שכזו. כמו כן, שורה ארוכה של חוקים מקנה לבני זוג ידועים בציבור מעמד שווה לזה של בני זוג נשואים, ואולם, ברוב המקרים אין מעמד הידועים בציבור כולל בני זוג מאותו מין.
בכל הנוגע למערכת היחסים שבין בני הזוג לבין עצמם – שיתוף ברכוש, חובת מזונות, קבלת החלטות רפואיות בעת חירום וכדומה – יכולים בני הזוג להסדיר אותה באמצעות חוזה. בעניינים שבינם לבין צדדים אחרים, כגון קבלת הטבות מהמדינה בגין בן הזוג, נדרשת הכרה חוקית לשם קבלת זכויות. במספר עניינים מצומצם כבר קיימת הכרה חוקית בבני הזוג מאותו מין, אולם הדרך שנותרה בעניין זה עוד ארוכה5 . להלן יצויין המצב החוקי במספר תחומים מרכזיים:
- פנסיה – על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ופסיקת בית המשפט העליון מחויבים מעסיקים פרטיים להעניק זכויות שוות במקום העבודה עבור בן זוג מאותו המין, לרבות זכויות פנסיה. באופן פרדוקסלי, בני זוגם בני אותו המין של עובדי מדינה ועובדי צה"ל אינם זכאים לכך. ניסיון לשנות מצב זה ביחס לעובדי מדינה על ידי הצעת תיקון לחוק שירות המדינה (גימלאות) נכשל. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית6 , אולם לאחר שהועברה על ידי ועדת עבודה ורווחה לקריאה ראשונה, לא הועלתה להצבעה, כתוצאה מלחצים שהפעילו המפלגות הדתיות.
- ירושה – מבחינת חוק הירושה זהה מעמדו של ידוע בציבור הטרוסקסואל למעמדו של בן-זוג נשוי, והוא זכאי, בתנאים מסוימים, לאותן זכויות. ידוע בציבור בן אותו המין אינו מוכר כזכאי למעמד כזה.
- ביטוח לאומי – בני זוג מאותו המין, בניגוד לידועים בציבור, אינם מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך קיצבאות שונות, כגון גימלה לאלמנים ולאלמנות.
- משכנתאות – בני זוג מאותו מין, בדומה לבני זוג לא נשואים אחרים, אינם מוכרים כזוג לצורך קבלת משכנתא.
- מס הכנסה – החוק בעניין זה מכיר בבני זוג נשואים בלבד לצורך קביעת חבויות במס וזכאויות להנחות. מאחר שלעתים קרובות – אם כי לא תמיד – חבות המס של בני זוג נשואים גבוהה יותר, המצב הקיים אינו בהכרח לרעת בני הזוג שאינם יכולים להינשא.
- פיצויים ותמיכה בגין מות בן זוג – בן זוג מאותו מין לא זוכה להכרה ברוב החוקים, המעניקים סיוע בגין מות בן-זוג. כגון במקרה של חייל שנפל או מי שנפגע בפיגוע טרור. כך למשל קבעה ועדת ערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, כי הגדרת בן משפחה בחוק אינה כוללת בן-זוג מאותו מין, ולפיכך אין זה זכאי לקבל תגמולים כבן זוג של חייל שנפטר7 .
- זכות לאזרחות או תושבות בן הזוג – בן-זוג לא יהודי, שנשוי לאזרח ישראלי, יכול על-פי-רוב לקבל אזרחות ישראלית, ועימה הזכות לשהות כאן שהיית קבע. בני זוג שאינם נשואים, לרבות בני זוג מאותו מין, אינם זכאים לכך.
הזכות להורות
לזכותם של הומוסקסואלים ולסביות להיות הורים היבטים אחדים: הזכות להמשיך ולגדל ילדים מקשרים קודמים; זכות גישה שווה לטיפולי פוריות ולטכניקות הולדה מתקדמות; הזכות לאמץ; הזכות להכרה בהורות משותפת לילדים שנולדו במסגרת הקשר הזוגי.
- הורות על ילדים מנישואין – לא ידוע לנו על מקרים, בהם בתי משפט או בתי דין הרבניים בישראל פגעו בזכותם של הורים לאפוטרופסות או החזקה של ילדיהם הקטינים בשל נטייתם המינית.
- קבלת תרומות זרע וטיפול הפריה חוץ-גופית – כיום נדרשת אשה לא נשואה, בניגוד לאשה נשואה, לעבור בדיקה פסיכיאטרית והערכה של עובד סוציאלי כתנאי לקבלת תרומת זרע, והערכת עובד סוציאלי כתנאי לקבלת טיפול הפריה חוץ-גופית8. שאלת חוקיות הדרישה לבדיקות כתנאי למתן טיפול תלויה ועומדת כיום בבית המשפט העליון בעקבות עתירה שהוגשה בעניין זה לבג"צ9.
- הכרה בהורות משותפת – אין כיום הכרה משפטית בהורות משותפת של בני זוג מאותו מין על ילדים, כגון במקרה של ילד שנולד מתרומת זרע במסגרת קשר זוגי לסבי. הדרך היחידה לזכות בהכרה משפטית מלאה בהורות משותפת היא על ידי אימוץ, אולם חוק אימוץ ילדים מאפשר רק לבן זוג נשוי לאמץ את ילדו של בן זוגו (למשל, מבן זוג קודם שנפטר). לעומת זאת, יתכן שניתן יהיה לקבל צו לאפוטרופסות משותפת של בני הזוג לילד, אולם אין תקדימים משפטיים לכך. מכל מקום, גם צו אפוטרופסות לא יקנה את מלוא הזכויות והחובות המשפטיות הקיימות ברגיל בין הורים לילדיהם.
- אימוץ – חוק האימוץ אינו מאפשר ליחידים, או זוגות שאינם נשואים, לאמץ בארץ, אלא במקרים שלא ניתן למצוא לילדים משפחות מאמצות אחרות10 .
- פונדקאות – לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שהתקבל בכנסת במארס 199611 , רק בני זוג נשואים יכולים להתקשר עם אם נושאת בהסכם פונדקאות.
ככלל, מבחינת היחס להומוסקסואלים ולסביות, ישראל מתקדמת בהשוואה למדינות אחרות. יש לפעול להשוואת מעמדם של בני זוג מאותו מין למעמדם של זוגות הטרוסקסואלים, ולהכיר משפטית באפשרות של הורות משותפת.
