בדיון שהתקיים היום בבג"ץ בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ומרכז אל-קודס לזכויות חברתיות כלכליות נגד משרד הפנים בדרישה לשפר את השרותים, הנהלים והתנאים שבאחריות המשרד, הנמצאים בלשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית, מתח בג"ץ ביקורת על התנאים הקשים בלשכה בירושלים המזרחית. למרות הודעת משרד הפנים לבג"ץ, כי המעבר למבנה חדש יהיה תוך חצי שנה, שב הבוקר משרד הפנים מהצהרתו זו לבג"ץ והודיע, כי המעבר יתרחש רק בעוד שנה.
בהחלטתם מציינים המשנה לנשיא שלמה לוין והשופטות טובה שטרסברג-כהן ואילה פרוקצ`יה, כי העתירה מעלה תמונה קשה לגבי השרותים הניתנים בשלכה של משרד הפנים בירושלים המזרחית. השופטים מוסיפים בהחלטה, כי על משרד הפנים לנקוט בצעדים ממשיים לשיפור המצב בלשכה בירושלים המזרחית כבר בתקופה הקרובה. צעדים אלה ייבחנו בדיון שנקבע לעוד שלושה חודשים ואם לא תחול התקדמות של ממש, נאמר בהחלטת בג"ץ, יישקל מתן צו על תנאי נגד משרד הפנים.
העתירה הוגשה על ידי עו"ד נטע עמר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד סוהאד אגא ממרכז אל-קודס.
עניינה של העתירה הינו הנהלים הנהוגים בלשכה המזרחית, השירותים והתנאים הפיסיים, הנובעים מליקויים מהותיים וקבועים מזה שנים רבות במדיניות מרשם האוכלוסין ובנהליו. בעתירה נאמר, כי הנהלים, השירותים והתנאים בלשכה המזרחית, נוגדים את כללי ההליך ההוגן והמינהל התקין, מפרים את כללי הצדק הטבעי תוך פגיעה בערכי שוויון וכבוד האדם. כן נאמר בעתירה, כי הנהלים, במידה שהם קיימים, ובכל אופן הנהלים המבצעים בפועל, התנאים והשרותים הנהוגים והניתנים בלשכה בירושלים המזרחית, פוגעים באופן חמור וקשה בכבודם של התושבים ומפרים את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
פניותיהם של התושבים ללשכה בירושלים המזרחית הינן תכופות יותר מאשר פניות אזרחים לשאר לשכות מינהל האוכלוסין ברחבי המדינה בשל מעמדם כתושבי קבע לעומת אזרחים ישראלים. מעמד תושב מחייב את התושב להגיע לעיתים קרובות יותר מאשר אזרח, לצורך הסדרת תעודות מעבר, בשונה מאזרחים הנעזרים בדרכון, שהינו תקף במשך שנים רבות. זאת, גם לאור העובדה, שתושבי ירושלים המזרחית בניגוד לאזרחים יכולים לקבל שירות אך ורק בלשכה המזרחית. מדיניות משרד הפנים אף מחייבת את התושבים להתיצב אישית בלשכה המזרחית כדי לקבל שרותים, כיוון שמשרד הפנים מונע מהתושבים את האפשרות לקבל שרותים באמצעות הדואר.
בעתירה מתואר מצבם הקשה של התושבים, הנזקקים לשרותי הלשכה המזרחית הכרוך לא פעם בהשפלה ובפגיעות נפשיות ופיזיות קשות מצד השומרים והפקידים. כתוצאה מחוסר יעילות ומדיניות מקשה ומכבידה, התושבים נאלצים להגיע פעמים רבות ללשכה המזרחית לצורך אותה בקשה, להמתין בתור מחוץ ללשכה המזרחית, שעות רבות לפני שעת קבלת הקהל הרשמית 08:00, חלקם ממתין אף מהשעה 21:00 בלילה הקודם, וחלקם משעות הבוקר המוקדמות ביותר. כל זאת, כדי להבטיח כניסתם ללשכה המזרחית. לעיתים אף אם זכו ונכנסו ללשכה אין בכך להבטיח כי יזכו אף לשרות, ולא פעם יש פונים, הנאלצים לחזור כלעומת שבאו, ולהתייצב למחרת שוב בתור הארוך כדי להמתין מחדש לכניסה ללשכה.
הפונים לקבלת שרות מהלשכה בירושלים המזרחית ממתינים בעמידה, ללא מחסה מהשמש הקופחת, בתור ארוך, במקום צר ובו עשרות רבות של אנשים, נשים וילדים כשכל אחד דחוס ודבוק למשנהו. תושבות נאלצות לעיתים לפרוש מן התור מפאת הדחיסות והצפיפות הרבה עם ממתינים גברים, ולא פעם תושבים הממתינים בתור מתעלפים עקב החום הכבד והדחיסות. לפחות כחצי מהאנשים הממתינים בתור, ממתינים מחוץ לתור המגודר ורבים עומדים על המדרכה ועל הכביש עצמו. בתחילת התור המגודר ישנם שערי ברזל גדולים, שבדרך כלל הינם סגורים אף בשעות קבלת קהל. שערים אלו דומים לשערי מכלאת חיות או למחיצות, המצויות בחדרי ביקורים בבתי כלא.
בתשובה שהגיש משרד הפנים לבג"ץ לקראת הדיון היום נאמר, כי מקובלות עליו מרבית הטענות על התנאים הקשים בשלכה בירושלים המזרחית: היעדר כוח אדם מספיק לטיפול בפונים הרבים; שעות קבלת הקהל קצרות; מיגבלת המקום והיעדר מענה לצרכי התושבים ועוד. שר הפנים מציין בתשובתו, כי החליט לתגבר את הלשכה בכוח אדם ולהעביר את הטיפול ביציאה לירדן לנקודות המעבר בגשרים. כן מוסיף השר, כי שינוי המדיניות בכל הנוגע לפקיעת רישיון תושבותם אמורה אף היא להקל על העומס בלשכה בירושלים המזרחית.
בתגובה מציינת עו"ד נטע עמר, כי הפתרונות שהציע משרד הפנים לטווח הקצר כמעט ואינם ניתנים ליישום, וכי משרד הפנים לא ניצל את התקופה שעמדה לרשותו מאז הגשת העתירה ועד היום, אף כדי לנקוט בפעולות פשוטות שישימותן קלה יחסית כדי להקל על התושבים עד למעבר ללשכה החדשה. כן מציינת עו"ד עמר, כי אף ההצעות לטווח הארוך אין בהן כדי לפתור את כל הבעיות שפורטו בעתירה.
