האגודה לזכויות האזרח וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי עתרו ב- 5.9.02 לבג"ץ נגד משרד החינוך, בדרישה להקצות את התקציב המיועד ליישומה של מדיניות הטיפוח לכל אחד מהמגזרים במערכת החינוך, יהודיים וערביים כאחד, על-פי מדד זכאות אחיד, ענייני ושוויוני, המבטא את מידת הנזקקות בקרב התלמידים, בהתאם למצבם הכלכלי-חברתי. עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח מבקש מבג"ץ לקבוע מועד לדיון מוקדם בעתירה, באופן שניתן יהיה להבטיח, באם תתקבל העתירה, את הקצאת משאבי הטיפוח בתקציב של שנת הלימודים הבאה. עם הגשת העתירה הורה השופט אשר גרוניס למשרד החינוך להשיב בתוך 30 יום.
שעות הטיפוח הן שעות הוראה הניתנות לבתי ספר, שבהם אוכלוסיית תלמידים עם רמה גבוהה של חסך חינוכי, כתוספת לשעות התקן הבסיסיות. מטרתה של מדיניות זו היא להבטיח תמיכה חינוכית לתלמידים בעלי הישגים נמוכים, הלומדים בבתי ספר ביישובים בעלי מעמד כלכלי-חברתי נמוך. עו"ד בנא מציין, כי מדיניות הטיפוח הינה הכלי המרכזי להתמודדות מערכת החינוך עם ההבדלים הגדולים הקיימים בין בתי-הספר היסודיים לחטיבות הביניים מבחינת רמת החסך החינוכי של אוכלוסיית התלמידים.
מהנתונים שמציג עו"ד בנא בעתירה עולה, כי משרד החינוך מקצה את משאבי הטיפוח בין המגזר היהודי לערבי באופן שרירותי, ולא בהתאם לצורכיהם היחסיים של התלמידים בכל אחד מהמגזרים. הנתונים שהוצגו בעתירה, אשר בין היתר נסמכים על עבודת מחקר שהוכנה על-ידי ד"ר סורל קאהן וד"ר יעקב ילינק מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מראים, כי החלוקה בהקצאת סל הטיפוח בין המגזר היהודי למגזר הערבי הינה שרירותית ולוקה בהפליה ניכרת לרעה של התלמידים הערבים. תלמידים אלה אינם זוכים למשאבים הראויים להם במסגרת מדיניות הטיפוח בשל העדרם של קני מידה ענייניים ושוויוניים. כתוצאה מכך, מציין עו"ד בנא בעתירה, מקבלים התלמידים הערבים כיום רק 18% ממשאבי הטיפוח בחינוך היסודי ו- 19% ממשאבי סל הטיפוח בחטיבת הביניים, בעוד שהם מהווים רוב רובה של אוכלוסיית היעד של מדיניות הטיפוח. בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שההקצאה הממוצעת של שעות טיפוח לתלמיד במגזר היהודי (כ- 0.2 ש"ש) היא פי 5 לערך מההקצאה המקבילה במגזר הערבי (כ- 0.04 ש"ש).
עו"ד בנא מדגיש בעתירה, כי הקצאת סל הטיפוח לקויה בהפליה ניכרת לרעה של המגזר הערבי, וכי היא פסולה, בלתי חוקית ועומדת בסתירה מוחלטת למטרה העיקרית של מדיניות הטיפוח, שהיא הבטחת תמיכה חינוכית לתלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים, הלומדים בבתי ספר וביישובים בעלי מעמד כלכלי-חברתי נמוך. הקצאה זו, כך נטען בעתירה, אינה מתחשבת באופן ראוי בצרכיו של ציבור שלם בחברה הישראלית, על כל קשייו ובעיותיו הייחודיות.
הנתונים שהוצגו בעתירה לגבי מצבם הכלכלי-חברתי והישגיהם הלימודיים של התלמידים במערכת החינוך, מלמדים, באופן עקבי וחד משמעי, כי התלמידים הערבים הם התלמידים הזקוקים ביותר למשאבי הטיפוח: הנתונים מראים בבירור, כי התלמידים הערבים הם התלמידים העניים ביותר, וכי הישגיהם הלימודיים, הן בחינוך היסודי והן בחטיבת הביניים, נמוכים בהרבה מאלה של התלמידים היהודים.
עו"ד בנא מציין בעתירה, כי ביטול ההפלייה מחייב ביסוס הקצאת משאבי הטיפוח בין שני המגזרים על פי מדד זכאות אחיד, ענייני ושוויוני, המבוסס על קריטריונים כלכליים-חברתיים בלבד, ומבטא את מידת הנזקקות למשאבי הטיפוח בקרב כלל בתי הספר, יהודים וערבים כאחד. לפי הנתונים שהוצגו בעתירה הקצאת משאבי הטיפוח עפ"י מדד משותף וזהה, כלומר חלוקה לפי הצרכים, תביא לכך, שהתלמידים הערבים יקבלו לפחות פי שלושה ממה שהם מקבלים היום.
לפיכך מבקשות האגודה לזכויות האזרח וועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בעתירה לדאוג לכך, שהקצאת סל הטיפוח לתלמידים יהודיים וערבים כאחד תיעשה באופן שוויוני על-פי מדד זכאות אחיד, שיבטא את ההבדלים בין המגזרים מבחינת רמת החסך החינוכי ומידת הנזקקות.
