"הדרום נמצא תחת מתקפה לא רק מעזה. ההשתלטות הבלתי חוקית של הבדווים מכרסמת בריבונות הציונית בנגב. הנגב מהווה חצי משטחה של מדינת ישראל. כיום, הנגב נמצא בסכנה וישנו חשש ממשי להשתלטות עוינת","ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב, גוררת תופעות קשות המפרות את שגרת החיים באזור, החל בסחיטת דמי חסות, המשך בטרור חקלאי הפוגע פגיעה אנושה בפרנסת ההתיישבות היהודית, וכלה בהותרת שטחים שלמים הפרוצים להתפשטות איסלמיסטית בישראל." אלה הם חלק מהדברים שאמר היום השר גלנט בדיון בכנסת בדבר יישום החלטת ממשלה מס' 748 להקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים בנגב, אשר שניים מהם מתוכננים על גבי כפרים ערבים בדווים קיימים.
בתגובה לדברי השר גלנט אמרה האגודה לזכויות האזרח:
במקום לקדם את זכויות האזרחים הבדווים ולהכיר ביישובים שבהם הם מתגוררים עשרות בשנים, חלקם אף לפני קום המדינה, בוחר השר גלנט להאשים את הקורבן, להשתלח ולהסית, שוב ושוב, נגד נגד בני ובנות החברה הערבית בישראל. זו אינה הפעם הראשונה בה מתבטא השר גלנט באופן גזעני ובוטה כלפי התושבים הבדווים. אין ספק שביטויים כאלה מפיו של נבחר ציבור תורמים להעמקה של דעות קדומות, להעכרת היחסים בין אזרחי המדינה ובין האזרחים הבדווים לרשויות, ולהטלת אשמה על אחת הקהילות המוחלשות ביותר, אשר ממשיכה להתגורר בעוני ובתת תנאים בשל מדיניות מתמשכת של אפליה תכנונית.
התושבים הבדווים בנגב, המתגוררים בכפרים הלא מוכרים, חיים בעוני מחפיר, תוך סכנה מתמדת לקורת הגג מעל ראשם. זאת, לא כגזירת גורל או כ"בחירה תרבותית" אלא כתוצאה ממדיניות הממשלה הנוקטת כלפיהם באפליה מכוונת, בכל תחומי החיים. בעוד שהמדינה מתעלמת מקיומם של 35 כפרים בדווים לא מוכרים המשוועים להכרה, להסדרה תכנונית ולפיתוח, ומתרשלת בהשקעתה בכפרים המוכרים, הנמצאים גם הם במצב כלכלי וחברתי קשה, היא מקימה חמישה יישובים יהודיים חדשים, אשר שניים מהם מתוכננים על קרקע של כפרים בדווים: היישוב דיה מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת, שבו מתגוררים כ-1,500 בני אדם, והיישוב נווה גוריון אמור לקום על חלקת מאדמת ביר הדאג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים.
החלטת הממשלה מנובמבר 2015 להקים את חמשת היישובים היא האחרונה בשורה של יוזמות להקמת יישובים יהודיים חדשים, ובהן: החלטה מנובמבר 2013 על הקמת היישוב שיזף בצומת טללים, החלטה מנובמבר 2014 להקמת חבל התיישבות חדש באזור מבואות ערב הכולל חמישה יישובים חדשים, החלטה משנת 2013 להקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים לאורך כביש 25, החלטה משנת 2010 להקמת עיר חדשה בצומת תל ערד וכמובן ההחלטה משנת 2013 להקים את היישוב היהודי חירן תוך פינוי התושבים הערבים הבדווים המתגוררים בכפר אום אלחיראן.
מדיניות הממשלה ארוכת השנים ל"הסדרת" שאלת הכפרים הלא מוכרים מתבססת על הנחת מוצא מוטעית השוללת את זכותה של האוכלוסייה הערבית הבדווית לקניין ואת הקשר ההיסטורי שלה לקרקע . המניע המרכזי להשקעה ולפיתוח של היישובים המוכרים הוא להכשירם לקלוט את אוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים. כך מענישה המדינה את הקהילה הערבית הבדווית פעמיים: אי הכרה בכפרים הלא מוכרים ואי קידום ופיתוח ביישובים המוכרים.
כדי לשנות את המציאות הקיימת, על המדינה להכיר בזיקת האזרחים הערבים הבדווים לקרקע, להכיר בכפרים הלא מוכרים, לקדמם כלכלית ולתכנן אותם באופן ראוי.
קישורים:
אתר "הכפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית" של במקום והאגודה – מידע על תכניות הממשלה לקידום הקמת יישובים יהודיים חדשים בנגב ועל השפעותיהן על הכפרים הבדווים.
אלמוג בן זכרי, השר גלנט גיבש תוכנית נגד "הבנייה הבדואית העוינת" והציג נתונים מסולפים, הארץ, 5.6.2018
גיא נרדי, השר גלנט החליט לצאת למלחמה גלויה בפזורה הבדואית, גלובס, 4.6.2018
