בג"ץ (בהרכב של תשעה שופטים) ידון ביום ראשון (3.6.2018) בשתי עתירות שהוגשו נגד חוק ההסדרה. בעתירה שהוגשה על ידי 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ו-13 ארגוני זכויות אדם ועמותות שמאל, בהם יש דין, שלום עכשיו והאגודה לזכויות האזרח (עתירה נוספת הוגשה על ידי עדאלה, מרכז ירושלים לזכויות אדם ואלמיזאן), נטען שהחוק אינו חוקתי מכיוון שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; בנוסף, החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת; אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה; מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך את אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה.
עוד נטען בעתירה, כי החוק מפר איסורים מוחלטים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל דיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שמחייבים את מדינת ישראל לשמור על זכויות התושבים בשטח הכבוש ואוסרים על הפקעת רכושם, אלא אם מדובר בצורך צבאי מיידי. כמו כן, עצם חקיקת החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת, שאינה מוסמכת לחוקק חוק שנוגע לאדמות שאינן חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל. החוק גם עלול לסבך אזרחים ואנשי כוחות הביטחון הישראליים בביצוע פשעי מלחמה על פי המשפט הבינלאומי. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין דן יקיר, מיכאל ספרד, שלומי זכריה, רוני פלי ומיכל זיו.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ביקש מבג"ץ לפסול את החוק כיוון שמדובר בחוק בלתי חוקתי שנועד לתכלית בלתי ראויה. היועמ"ש קבע שהחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכות הקניין של בעלי האדמות הפלסטינים, מאפשר הכשרה בדיעבד של בנייה בלתי חוקית ללא אבחנה, ומפלה לרעה את האוכלוסייה הפלסטינית. מנדלבליט כינה את ההסדר "גורף ופוגעני", שמעדיף את האינטרסים של אזרחים ישראלים על פני "זכויותיהם הקנייניות של בעלי הזכויות במקרקעין באזור, בכל סיטואציה אשר תהיה".
בצעד חסר תקדים היועמ"ש אישר לממשלה להיות מיוצגת על ידי עו"ד פרטי שטוען נגד ביטול החוק. גם הכנסת, שאישרה את החוק למרות התנגדות מצד היועמ"ש, היועץ המשפטי של הכנסת והתנגדות משרד הביטחון, ממשיכה, יחד עם הממשלה, להגן על החוק המפלה והמביש הזה, שכל תכליתו מניעת הריסת בתים בהתנחלויות ומאחזים, גם כאשר מבנים אלה נבנו בניגוד לחוק ועל קרקע פלסטינית פרטית.
מהארגונים שעתרו נמסר בתגובה: "חוק ההסדרה הוא מרגעי השפל הקשים ביותר שידעו הממשלה והכנסת הנוכחית, וממשלות ישראל בכלל. נדמה שהממשלה משקיעה יותר מאמצים בניסיון להכשיר את הכיבוש ואת גזל האדמות מפלסטינים לטובת עברייני בנייה ישראלים, מאשר בכל תחום שהוא לטובת כלל אזרחי ישראל. אפילו היועץ המשפטי לממשלה, שלא פעם זונח את חובתו להגן על שלטון החוק כאשר מדובר בטובת מפעל ההתנחלות, סבור כי מדובר בצעד אחד רחוק מדי. על השופטים להבהיר שחוקי יסוד וזכויות אדם קודמים להתחנפות לבסיס פוליטי זה או אחר".
