ב-24.5.2018 פנינו ליו"ר ולמנכ"ל איגוד הכדורסל בשם ארגונים הפועלים נגד הדרת נשים: האגודה לזכויות האזרח, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שדולת הנשים בישראל, ויצו, שתיל, הפורום החילוני וחדו"ש. ביקשנו מאיגוד הכדורסל שיבטל את ההוראות המפלות בנות בתקנון האיגוד, שימנע מהדרת בנות ושיפעל לשילובן ככל האפשר בכלל המשחקים.
תקנון איגוד הכדורסל קובע כי בקבוצות ילדים מעורבות (בנים/בנות) מוגבל מספרן של הבנות הרשומות לשתיים ובנוסף הן נאלצות להתחייב בתצהיר מראש שהן לא תשחקנה בעת משחק מול קבוצות שבהן שחקנים המגדירים עצמם דתיים – הסנקציה על קבוצה שמפרה הוראות אלה היא הפסד טכני. הנושא עלה מספר פעמים בשנים האחרונות, ואיגוד הכדורסל הודף את טענות האפליה בנימוק שלא מדובר בקבוצות "מעורבות" מאחר שבשל ביקוש נמוך של בנות לקבוצות משלהן, האיגוד עושה "ג'סטה" למעוניינות ומאפשר להן לשחק בקבוצות של בנים.
בפנייה פירטה עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, את הנתונים שנמסרו לנו, ולפיהם מספרן של השחקניות נמוך משמעותית ממספרם של השחקנים, והבנות המשולבות בקבוצות מעורבות הן בודדות. היא הדגישה בפני ראשי האיגוד, כי על פי החוק חלה חובה פוזיטיבית על איגוד הכדורסל לפעול לשילוב נשים בענף. מספרן הנמוך של הבנות אינו גזירת גורל, וחובתו של האיגוד לפעול לשנות מציאות זו. חוק הספורט קובע חובה פוזיטיבית ל"מתן הזדמנות שווה" ועל האיגוד מוטלת החובה לעשות כל מאמץ להשוות את מספר הבנות למספר הבנים המשחקים. אסור לאיגוד לפטור את עצמו מפעולה בטענה של "הרשמה נמוכה", וודאי שאסור לו לאיים על הבנות שאם יסרבו להדרה שלהן ממשחקים בהם בקבוצה היריבה יש בנים דתיים הן לא תוכלנה לשחק כלל.
במציאות שבה עבור בנות רבות המבקשות לשחק כדורסל בליגת הילדים יש רק אופציה אחת – להשתלב בקבוצה היחידה ביישוב, שהיא קבוצת בנים בעיקרה – אין למנוע זאת מהן, ואין להגביל זכות זאת או להכפיפה לאפשרות של קבוצות אחרות להטיל וטו בשל רגשות דתיים. רגשות אלו אינם גוברים על הזכות לשוויון.
פניית הארגונים לאיגוד הכדורסל, 24.5.2018
הפנייה נכתבה בסיוע המתמחה רעות שעאר
