הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי)
בכנסת ה-20 הוגשו שתי הצעות חוק פרטיות זהות בנושא זה – של חברי הכנסת סלומינסקי, סמוטריץ', בן צור ומכלוף זוהר (פ/2030/20) ושל חברי הכנסת סלומינסקי, מועלם, נגוסה ואחרים (פ/2696/20). הצעות החוק ביקשו לתת מעמד מועדף למשפט העברי במערכת המשפט הישראלית. וביקשו לקבוע שבמקרה של לאקונה (חסר) בחוק, יידרשו השופטים לפנות קודם כל למשפט העברי. נוסח דומה נכלל גם כסעיף בהצעת "חוק הלאום".
לעמדת האגודה, קיים חשש כי הכפפת שיקול הדעת של השופטים לשיטת משפט לא שוויונית תביא לפגיעה בזכויות אדם. המשפט העברי מהווה גם היום השראה לחלק מהחקיקה והפסיקה בישראל. אלא שהצעת החוק מבקשת לקלוט למשפט של מדינת ישראל את המשפט העברי כולו, ללא סינון והבחנה בין עקרונותיו השונים וללא התאמה לעקרונות המשפט הישראלי דהיום, ובראשם – עקרון השוויון והזכות לכבוד. כבר היום קיימת בחקיקה אפליה כלפי נשים, להט"ב ואחרים, במיוחד בתחום המעמד האישי (אבל לא רק). החשש הוא שהכוונת השופטים ובתי המשפט למשפט העברי בבואם לפרש את החקיקה תרחיב באופן דרמטי את האפליה כלפי קבוצות אלה.
בשל ביקורת נרחבת, לרבות של סיעות מקרב הקואליציה, הוסכם בסופו של דבר על נוסח חלופי להצעת החוק, ולפיו הפניית השופטים תהיה לעקרונות החירות, היושר, הצדק והשלום לא רק של מורשת ישראל, כפי שקבוע בחוק היום, אלא גם של המשפט העברי. דהיינו, השימוש במשפט העברי יעשה בכפוף לעקרונות האמורים.
סטטוס: הצעת החוק של ח"כ סלומינסקי, בנוסחה המעודכן, אושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית ב- 5.3.2018, ואושרה במליאה בקריאה שנייה ושלישית ב-30.4.2018.
נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית
קישורים:
דבי גילד-חיו, חורצים משפט, ידיעות אחרונות, 1.5.2018
