המדרגות והשער שבראשן. צילום: עיסא עמרוהאגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ: האיסור על פלסטינים להשתמש במדרגות, שפוגע בחופש התנועה ובזכויות נוספות, מתבצע ללא צו, ועל כן ללא סמכות
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-16.4.2018 בעניין סגירה לתנועת פלסטינים של המדרגות המובילות לבית הספר קורדובה בחברון. עד לדצמבר 2015 היו המדרגות פתוחות לתנועת פלסטינים, אך לאחר מכן החלו החיילים לאפשר מעבר בהן רק לתלמידים בשעות הבוקר והצהרים, ולמשפחה אחת מהמשפחות המתגוררות בשכונת תל רומיידה הסמוכה לבית הספר. כיום, החיילים בנקודת הבידוק מחזיקים רשימות של תושבי השכונה הפלסטינים הרשאים לעבור במדרגות, ומי שאינו ברשימה אינו רשאי לעבור, גם אם הוא תושב השכונה. התנועה במדרגות מותרת לישראלים ולזרים ללא הגבלה.
בעתירה מתוארת הפגיעה הקשה בחופש התנועה הנגרמת לתושבים. מי שאינו רשאי להשתמש במדרגות נאלץ להגיע אל השכונה בדרכים עוקפות, דרך שדה ודרך אדמותיהם הפרטיות של השכנים. הדרכים העוקפות ארוכות פי כמה מן המדרגות, ומי שמתקשה בהליכה אינו יכול לצלוח אותן. גם בני משפחות וחברים של התושבים אינם רשאים לעבור במדרגות, וכך גם ספקי שירותים שלהם נזקקים תושבי השכונה: רופאים, עובדות סוציאליות, טכנאים, שליחים ואחרים.
האגודה לזכויות האזרח בחנה את רשימת צווי ההגבלה שהוציא מפקד כוחות הצבא בחברון, וגילתה כי אין כל צו המגביל את תנועתם של פלסטינים במדרגות. לפיכך נטען בעתירה כי הגבלת התנועה במדרגות נעשית בחוסר סמכות. עוד נטען כי סגירת המדרגות באופן מפלה רק בפני תושבים פלסטינים היא הפרה של חובתו של המפקד הצבאי על פי המשפט הבינלאומי לכבד את זכויות האדם של התושבים הפלסטינים ולהגן עליהן.
עו"ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה: "בחברון מתקיים שנים משטר הפרדה ממוסד. רחובות שלמים סגורים לתנועת תושביה הפלסטינים של העיר, ומרכז חברון הפך לעיר רפאים. כל סגירה נוספת מכבידה ומעמיקה את משטר ההפרדה הזה, והופכת את חייהם של תושביה הפלסטינים לבלתי נסבלים”.
