האגודה פנתה אל ועדת הכנסת לקראת דיון בסוגיית ההחלה של חקיקה ישראלית של הכנסת על אזרחי מדינת ישראל המתגוררים בשטחים. בפנייה מדגישה האגודה כי למערכת הדינים שישראל בוחרת להחיל בשטחים ולאופן שבו מוחלים שם דיני מדינת ישראל יש השלכות אדירות על זכויות אדם של מיליוני גברים ונשים. לפיכך, סוגיית זכויות האדם ראוי שתהא בליבת הדיון בוועדה בהקשר זה ובכלל בדיונים הנוגעים לשטחים ולחוק החל בהם.
בפנייה מזכירה רונית סלע, מנהלת מחלקת שטחים באגודה, כי עמדתה של ישראל מזה חמישים שנה היא, שתושבי ההתנחלויות מתגוררים מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל ובאזור שתחת משטר צבאי. לפיכך, אי אפשר לבסס חקיקה על עמדה חלופית, שטרם אומצה, ואשר מבקשת לייחס לכנסת סמכויות ריבוניות בשטח שרשמית אינו בריבונותה.
עוד נכתב בפניית האגודה, כי אמנם קיים פער בין החוק החל על אזרחי ישראל המתגוררים בתוך מדינת ישראל לאלו המתגוררים בשטחים, והוא שכשלעצמו מעורר קשיים. אולם פערי החקיקה האדירים באמת נוצרו במכוון בין החוק החל על מתנחלים לזה החל על פלסטינים – שתי אוכלוסיות החיות באותו שטח ותחת שליטת אותו מפקד צבאי, אך נתונות תחת שתי מערכות חוק נפרדות. המשטר הצבאי הישראלי מעניק העדפה ברורה וגורפת לזכויות המתנחלים, בין אם בדין הפלילי, בחופש הביטוי וההפגנה, בדיני התכנון והבניה, במימוש הזכות לקורת גג ולמשפחה ועוד.
"המינוח 'השוואת זכויות' שבהצעה מתהדר בנוצות של ערכי הדמוקרטיה, הזכויות והשוויון", כותבת סלע, "אולם מדובר במצג מטעה, שהרי לפני חברי הכנסת לא מונחת הברירה בין חיזוק הדמוקרטיה והשוויון לבין החלשתם. במקום זאת, נדרשים חברי הכנסת לבחור בין שתי הברירות שלהלן: מימוש אמיתי ומהותי של דמוקרטיה בתוך ישראל הריבונית, תוך מימוש אמיתי ומהותי של המשפט ההומניטרי בשטח הכבוש שתחת שליטה צבאית זמנית; או קעקוע של המשטר הדמוקרטי החל בישראל, וכן ערעור על הלגיטימיות של המשטר הצבאי בשטחים."
פניית האגודה לוועדת הכנסת, 2.1.2018
קישורים:
ועדות הכנסת יפקחו על יישום ההנחיות החדשות של היועץ המשפטי לממשלה בעניין תחולת חקיקה על אזרחי ישראל ביו"ש, אתר הכנסת, 3.1.2018
אריק בנדר, עימות בדיון בנוגע להחלת חקיקה על המתנחלים: "בריון, טרוריסט ומחבל", מעריב, 3.1.2018
יהונתן ליס, שקד: החל מיום ראשון הצעות חוק ממשלתיות יכללו הנחיות ליישום בשטחים, הארץ, 3.1.2018