לקראת דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הגבייה בהוצאה לפועל, פנינו לוועדה יחד עם הקליניקות לסיוע משפטי באוניברסיטת בר אילן. הדגשנו כי גביית היתר היא רק דוגמה אחת מיני רבות לכשלים במערכת, המובילים לפגיעה קשה בזכויות החייבים ומשפחותיהם, ובין היתר בזכויותיהם לקיום בכבוד, לקורת גג, לנגישות למצרכים בסיסיים כמו חשמל, מים, מזון ועוד.
בפנייה מסבירות עורכות הדין רעות כהן מהקליניקות לסיוע משפטי בבר אילן ודבי גילד-חיו מהאגודה, כי במערכת ההוצאה לפועל יש פערים מרחיקי לכת בין חייבים פרטיים לבין נושים ממסדיים ותאגידיים, כגון רשויות מקומיות, בנקים, חברות אשראי, חברות סלולר ועוד. פערים אלה משתקפים בין היתר מדוח מבקר המדינה על מנגנון גביית חובות בהוצאה לפועל (2016), מדוחות רשות האכיפה והגבייה ומניסיוננו בייצוג חייבים מוחלשים. כדי להגן על זכויות החייבים, על המחוקק והרגולטור לתת את הדעת לפערים אלה ולאזן אותם באמצעות מספר כלים, כדוגמת:
- הגברת ייצוג על-ידי עורכי דין של חייבים מוחלשים המצויים בהליכי גבייה בכלל ובמערכת ההוצאה לפועל בפרט.
- קידום חקיקה המגינה על חייבים מוחלשים מפני כוחם הרב של נושים חזקים, כדוגמת הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – חייבים מוגנים), התשע"ז-2016 שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי חברות הכנסת קארין אלהרר ומרב מיכאלי.
- יצירת מענים שיאפשרו התערבות מניעתית טרם ההגעה להוצאה לפועל וניפוח החוב, כגון חיוב הנושים להגיע להסדרי חוב עם החייבים ההולמים את יכולתם הכלכלית ושומרים על זכותם לקיום בכבוד.
פניית האגודה לזכויות האזרח והקליניקות לסיוע משפטי באוניברסיטת בר אילן לוועדת החוקה, 28.12.2017
