הריסות באום אלחיראן, ינואר 2017. צילום: שרון אברהם-ויסממצאי החקירה החמורים של מח"ש, כפי שפורסמו בתקשורת, מצביעים על כשלים חמורים בהתנהלות המשטרה, שעלו בחיי אדם. למרות זאת, מסתמן כי אין כוונה להמליץ על נקיטת הליכים פליליים או משמעתיים נגד מי מהמעורבים ומהאחראים. מעבר לאירוע הקשה עולה תמונה מערכתית מדאיגה וחמורה לא פחות, שלפיה השר לביטחון פנים ארדן ומפכ"ל המשטרה אלשיך לא נערכו כראוי לפעולה בקרב אוכלוסייה אזרחית, כפי שעשו למשל בעמונה. הם שלחו את כוחות המשטרה לאום אלחיראן כאילו היו תושביו אויבים ולא אזרחים. עוד בטרם הסתיים האירוע הם הכריזו בראש חוצות שמדובר בפיגוע והכפישו את שמו של יעקוב אבו אלקיען.
על השר ארדן, על המפכ"ל אלשיך, ועל כל הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים להסיק מסקנות מהאירוע החמור, ולשנות מן היסוד את הגישה כלפי האוכלוסייה הערבית. עליהם להתייחס אליה בשוויון זכויות מלא ולחדול מלהתייחס אליה כאילו הייתה אויב, לדאוג להכרה ביישובים הלא מוכרים ולתכנון ראוי ומתאים עבור האוכלוסייה הערבית בכלל, והבדווית בפרט, על פי צרכיה ורצונותיה, ועד אז להפסיק לאלתר את הריסת הבתים ואת הניסיונות להעביר אותה בכפייה לישובים אחרים.
על הממשלה, רשות הבדואים והמשטרה להפיק את הלקחים. אחרי מותם הטראגי של השוטר ארז לוי והאזרח אבו אלקיען, הן יכולות למנוע את האסון הבא.
