האגודה פנתה לוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי לקראת דיון בנושא השלכות ריביות הפיגורים על אוכלוסיות חלשות. מטרתן של ריבית הפיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם את החוב במועד, ולהעניש אותו במקרה שאיחר בתשלום. אולם כפי שמסבירות עו"ד רעות כהן מהיחידה לזכויות חברתיות באגודה ועו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, כאשר מדובר בחייבים שידם אינה משגת ולא בכאלה המתחמקים מתשלום, התכלית לתמרץ את החייב לשלם לא מתקיימת. למעשה, התכלית היחידה שמקדמת ריבית הפיגורים בנסיבות אלה היא תכלית עונשית, כאשר הסיבה להטלת העונש היא חוסר יכולתו הכלכלית של החייב לשלם.
המצב האבסורדי שנוצר הוא שעל חייבים שאינם מסוגלים לשלם מוטל מעין "מס על העוני". בשל ריבית הפיגורים החוב מתנפח, ומוצרים חיוניים כגון מים, חשמל, ביטוח לאומי, שירותי חירום רפואיים ואף מסי עירייה הופכים ליקרים יותר עבור אנשים הנמצאים בעוני מאשר עבור אוכלוסיות מבוססות.
צעד ראשון שיש לעשות הוא לבטל את ריבית הפיגורים לחייבים הנמצאים בעוני ולקדם הסדרים הוגנים שיסייעו להם לפרוע את החוב תוך שמירה על זכותם לקיום בכבוד, כגון חיוב גופים מסוימים בנקיטת צעדים למען הגעה להסדר תשלומים סביר ומתן הלוואות ללא ריבית מטעם המדינה לחייבים הנמצאים בעוני. צעד נוסף שיש לבצע הוא לקיים פיקוח ורגולציה הדוקים יותר על ריביות הפיגורים שגובים הבנקים וגופים חזקים אחרים בהוצאה לפועל.
פניית האגודה לוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, דצמבר 2016
