Photo by: Alvimann at Morguefile.com
בשבת הקרובה תציין תחנת הרדיו 88 FM את יום זכויות האדם הבינלאומי. במשך עשר שעות, החל משבע בבוקר, כל שעה תיפתח בשיר שבחרו יוצרים ישראליים, ומסמל בשבילם את רוח היום הזה. הבחירות שלהם והנימוקים לבחירה יעלו גם בדף הפייסבוק של התחנה.
להלן רשימת האמנים והשירים שבחרו, עם הנימוקים שלהם לבחירה:
עלמה זוהר בחרה בשיר Bangladesh של ג'ורג' האריסון:
"המופע למען בנגלדש היה מופע ההתרמה הראשון שהפיק ג'ורג' האריסון, בהשתתפות אמנים ידועים, וורלד אייד הראשון, למען הפליטים ונראה לי שאין מתאים ממנו ליום הזה. חוץ מזה ג'ורג' האריסון האמן האהוב עלי ביותר בעולם."
נורית גלרון בחרה בשיר Free של סטיבי וונדר:
"בתרגום חופשי ל'חופשי': 'חופשי זה להיות אני עצמי ולא מי שאני צריך להיות'. אנחנו מצווים (metzoovim) לכבד את זכויות היסוד של כל אדם. זכויות לשוויון לכבוד ולחירות".
יהלי סובול בחר בשיר Strange fruitשל בילי הולידיי:
"זה השיר הראשון שעלה לי לראש כשמדברים על זכויות אדם בימים האלה. זהו שיר שמתאים לתקופה שהולכת ומחשיכה".
קובי שמעוני בחר בשיר Happy של Farrel Williams:
"חופש בשבילי הוא הזכות לשחו עד שהגוף מתחיל לרקוד, כמו שקורה לי עם מוסיקה טובה, כזאת".
יהוא ירון בחר בשיר How It Feels To Be Free של נינה סימון:
"לשמוע אישה כל כך חזקה כמו נינה סימון אומרת שהיא הייתה רוצה לדעת מה זה אומר להיות חופשיה גורם לי לרצות לעשות כל מה שאני יכול בשביל לשנות את העולם".
אלון אולארצ'יק בחר בשיר "בגלגול הזה" של שלום חנוך:
"במילים של 'בגילגול הזה' הזה יש שני דברים חשובים: מתכון להתנהגות בין אדם לאדם ('שתהיה אל אחרים כמו שאתה אל עצמך'), ואיחולים לאיך לקבל את העולם מבלי להתבאס מדי ('שתתברך במה שיש ושתשמח בחלקך'). אני שמח שאנחנו חיים במדינה, יחסית דמוקרטית, שבה ההמלצות מהשיר יכולות להיות מיושמות, ולא במדינה טוטליטרית שבה עצם האפשרות לאכול משהו יכול להוות בעיה רצינית, ושבה רוב ההמלצות של השיר הן בגדר פנטזיה מסוכנת ולא מציאותית. זה שיר יפה וחכם.
שלמה גרוניך בחר בשיר Working Class Hero של ג'ון לנון:
"אין דרך אחרת לחיים שפויים אלא לכבד כל אדם באשר הוא. צו החיים הוא פיוס וחמלה, ולכל אחד הזכות לחיות את חייו כראות עיניו".
סי היימן בחרה בשיר Imagine של ג'ון לנון:
"Imagine מהווה בעיני עולם ללא רצפה וללא תקרה, ללא הגדרה או חלוקה מגדרית. נותן תחושה שהרבה אנשים הולכים ביחד למקום מואר וטוב. מקום שאין בו רכושנות, מקום שיש בו קבלה של האחר. זה המוטיב שעל פיו אני חיה, כותבת ויוצרת את חיי."
אלון עדר בחר בשיר Redneck של רנדי ניומן:
"השיר נכתב ב-1970, אם לאורך השנים ובמיוחד בתקופת הנשיאות של אובמה היה נדמה שהעולם מתקדם לכיוון אחר, מסתבר שהבחירה בטראמפ לנשיא, מוכיחה אחרת ועדיין הגזענות והאפליה, לצערנו, רלוונטיות מתמיד".
שמוליק זלצר משב"ק ס' בחר בשיר Maggie's farm של בוב דילן:
"בוב דילן ידוע בזכות שירי המחאה שלו, המקושרים לתנועות לשמירת זכויות האדם. בשבילי, תקופת המחאה האמיתית שלו התחילה עם השיר מגי'ס פארם. כשפוליטיקאים ניסו לרתום אותו למאבקם הוא נעמד על רגליים אחוריות ואמר לחבורת הזקנים, שהוא ממש לא עובד אצלם, ולא אצל אף תנועה או זרם.
'לא עובד בחוה של מגי יותר' הייתה יריקה בפרצוף לכל מי שחשב שירכב על גב אמן עם נפש חופשית, וכישרון יוצא דופן, אל מאבק אינטרסנטי או פוליטי. זה הכעיס הרבה מאוד אנשים, שבר את הכלים במובן מסוים, אבל עבור דילן זאת הייתה לידה מחדש. הצהרה בוטה על זכותו של האדם.להיות חופשי – מהכל".
