העלאת גיל הפרישה לנשים

לקראת דיון בוועדת הכספים של הכנסת בהמלצות הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים, הגישה האגודה את עמדתה בנושא. בנייר העמדה מציינות עו"ד סיגל כץ ועו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לפעילות ציבורית באגודה, כי המלצות הוועדה מבורכות במובן זה שהן נותנות מענה מסוים לבעיה התעסוקתית שיוצרת העלאת גיל הפרישה, ובמיוחד למצוקה הכלכלית של נשים מבוגרות אשר נפלטו משוק העבודה עוד בטרם הגיען לגיל הפרישה.

עם זאת, המענים שמוצעים בהמלצות הוועדה אינם מספיקים, הן מבחינת ההיקף התקציבי שלהם, והן כיוון שהאמצעים המשלימים שעליהם ממליצה הוועדה בתחום התעסוקה הם כללים מדי, אינם מתוקצבים ויישומם אינו מוגבל בזמן. כמו כן, ובעיקר, העלאת גיל הפרישה באופן מדורג לא מותנית ביישומם והצלחתם של אמצעים אלה, ואף חסרה המלצה לערוך מדידה של הצלחתם בהעלאת שיעור התעסוקה של נשים בגיל המבוגר. עורכות הדין כץ וניר מזהירות, כי במצב זה שבו אין התניה בין פעולות לתוצאות קיים חשש ממשי שגיל הפנסיה יעלה, אך אחוז הנשים המבוגרות הנמצאות במעגל העבודה לא יעלה בקצב המניח את הדעת. לפיכך קוראת האגודה להתנות את העלאת גיל הפנסיה בתוצאה מוחשית, לפיה עלה אחוז ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה במידה משמעותית.

 

6 בנובמבר 2016

 

לכבוד
ח"כ משה גפני
יו"ר ועדת הכספים
הכנסת
ירושלים

 

שלום רב,

 

הנדון: דיון בועדת הכספים 7.11.16 – העלאת גיל פרישה לנשים

לקראת הדיון בנושא המלצות הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים, להלן עמדת האגודה לזכויות האזרח לגבי המלצות הועדה המסתמנות נכון למועד זה.

ראשית, ובטרם נאמר את עמדתינו, מבקשת האגודה לזכויות האזרח להודות לחברות הכנסת, לנציגות ונלציגי האירגונים החברתיים, ובראשם עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, על מאמציהם הכנים לשמור על זכויות הנשים המבוגרות, ובמיוחד זכויותיהם של הנשים אשר נפלטות משוק העבודה בטרם הגיען לגיל הפרישה, ואשר העלאת גיל הפרישה תותיר אותן ללא פנסיה וללא הכנסה.

עמדתינו בתמצית היא כי המלצות הוועדה בהחלט מבורכות במובן זה שהן נותנות מענה מסוים לבעיה התעסוקתית שיוצרת העלאת גיל הפרישה, ובמיוחד למצוקה הכלכלית של נשים מבוגרות אשר נפלטו משוק העבודה עוד בטרם הגיען לגיל הפרישה.

יחד עם זאת, סבורה האגודה כי המענים שמוצעים בהמלצות הוועדה אינם מספיקים, הן מבחינת ההיקף התקציבי שלהם, והן כיוון שהאמצעים המשלימים עליהם ממליצה הוועדה בתחום התעסוקה הינם כללים מדי, אינם מפורטים דיים, אינם מתוקצבים ויישומם אינו מוגבל בזמן.

כמו כן, ובעיקר, העלאת גיל הפרישה באופן מדורג, לא מותנית ביישומם והצלחתם של אמצעים אלה, ואף חסרה המלצה לערוך מדידה של הצלחת האמצעים בהעלאת שיעור התעסוקה של נשים בגיל המבוגר.

במצב זה שבו אין התניה בין פעולות לתוצאות קיים חשש ממשי, שעל אף ההבנה כי קיים קשר בין העלאת גיל הפנסיה ונקיטת אמצעים לתעסוקת נשים מבוגרות, גיל הפנסיה אכן יעלה, אך אחוז הנשים המבוגרות הנמצאות במעגל העבודה לא יעלה בקצב המניח את הדעת. בהחלט יתכן מצב שבו התוכניות המשלימות לא יצאו כלל אל הפועל או בגלל שיתברר שאין די בתוכניות אלה כדי לשנות את שוק העבודה.

לאור האמור לעיל קוראת האגודה להתנות את העלאת גיל הפנסיה בתוצאה מוחשית, לפיה עלה אחוז ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה באופן  המניח את הדעת.

 

הבעיה בתמצית

עובדים  מבוגרים, לאחר גיל 45, חווים קושי בשמירה על מקום עבודתם או במציאת עבודה מתאימה. אוכלוסייה זו סובלת מאפליה על רקע גיל בעיקר בקבלה לעבודה.

המגמה האמורה, באה לידי ביטוי ביתר שאת כשמדובר בעובדות מבוגרות. שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה הינו נמוך יותר משיעור ההשתתפות של גברים מבוגרים ונשים נפלטות משוק העבודה בגיל צעיר יותר מגברים. על פי מחקר של מכון אדווה (אשר התבסס על נתוני הלמ"ס משנת 2013) בגיל 61, שנה לפני גיל הזכאות לפרישה כיום, כמחצית מהנשים ללא השכלה אקדמית וכ-30% מהאקדמאיות כבר אינן משתתפות בכוח העבודה.

על כן, סבורה האגודה כי יש לנקוט באמצעים לשילובם של נשים מבוגרות בשוק העבודה, כתנאי להעלאת גיל הפרישה. זאת, באמצעות מתן תמריצים למעסיקים להעסיק נשים מבוגרות, כגון השתתפות המדינה בעלות שכר של נשים מבוגרות בדומה לסיוע שמעניק מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה  לאוכלוסיות אחרות ששיעור התעסוקה שלהם נמוך, ובעיקר באמצעות פיתוח קורסים מקצועיים ותוכניות הכשרה יעודיות לנשים מבוגרות, המתאימות לצורכי השוק. כמו כן, יש לפתח תוכניות של למידה לאורך החיים שיאפשרו לעובדים מבוגרים בכלל, ונשים בפרט, להתמיד בשוק עבודה עד גיל הפרישה.

 

המלצות הוועדה

המלצות הוועדה מכירות בקשר בין העלאת גיל הפנסיה והצורך בנקיטת אמצעים שיבטיחו תעסוקה וקיום לנשים עד גיל הפנסיה, והאגודה מברכת על כך.

הארכת הזכאות לדמי אבטלה והגדלת מס הכנסה שלילי לעובדות בגילאי 63-62 הם אמצעים חשובים וטובים, אך הם לתקופה מוגבלת, ואין בהם כדי לקדם את התעסוקה של נשים מבוגרות בשוק העבודה.

ליווי, הכשרה והשמה לנשים מבוגרות וכן תוכניות הכשרה מקצועית הם הכרחיים כדי להבטיח את העלאת שיעורי התעסוקה של נשים בגיל המבוגר. על פניו, ישנן שתי בעיות מרכזיות בהמלצות בועדה בהקשר זה:

1. התקציבים שמוקצים להכשרות מקצועיות, להשמה בעבודה וליזמות אינם מספיקים: התקציבים בהם מדובר הם קטנים יחסית לצרכים, ולהערכתנו לא יספיקו לעבודה בהיקף הנדרש על מנת לשפר באופן משמעותי את מצבן התעסוקתי של נשים מבוגרות. כך, לדוגמא, 30 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות בשנה ל-10 שנים יספיקו להכשרות לאלפי נשים בלבד, בעוד הצורך הוא רב הרבה יותר: למשל ביוני 2016 התייצבו בלשכות שירות התעסוקה למעלה מ-10,000 בנות 45 ומעלה דורשות עבודה (נתוני שירות התעסוקה, טבלאות נתונים-יוני 2016). כדי להבין את משמעות ההיקף הכספי, מספיק להסתכל בנתוני משרד הכלכלה: בשנת 2014, לדוגמא, היה תקציב ההכשרות המקצועיות של המשרד 45 מיליון שקל, ואלו הספיקו להכשרה של 5,700 איש בלבד. כלומר, 30 מיליון שקלים יספיקו ל-4000 נשים בשנה במקרה הטוב. בהקשר זה יש לציין כי בעבר היה תקציב ההכשרות המקצועיות גבוה הרבה יותר, והרבה יותר דורשי עבודה יצאו להכשרות מקצועיות: בשנת 2002 השקיעה המדינה 273 מיליון שקלים בהכשרות ליותר מ-34,000 דורשי ודורשות עבודה.

ראו מחקר האגודה לזכויות האזרח, "מותה בטרם עת של ההכשרה המקצועית בישראל", יולי 2016, אשר מפרט את הדרדרותן של ההכשרות המקצועיות ומפרט את הנתונים שפורטו לעיל, ואת הצרכים להכשרה מקצועית בהיקף הנדרש בישראל.

2. חסר פירוט של תוכניות ההכשרה שיש לבצע כתנאי להעלאת גיל הפרישה, כולל טווח הזמנים ליישום תוכניות אלה, ומהי התוצאה המינימלית הנדרשת על מנת שניתן יהיה להעריך תוכנית אילה כהצלחה, כתנאי להעלאת גיל הפנסיה.

בהקשר זה יש לציין, שהאגודה סבורה כי תוכנית השוברים, במתכונתה הנוכחית, אינה מהווה פיתרון לנשים ממעגל סוציו אקונומי נמוך, שכן פערי הזמנים בין התשלום הנדרש ממשתתפי התוכנית להחזר הכספי שניתן על ידי המדינה, מדיר מתוכנית זו את הנשים החלשות והעניות ביותר.

האגודה סבורה כי יש להתנות את ההעלאה ההדרגתית של גיל הפרישה ביישומם של באמצעים המשלימים אשר הוועדה ציינה, ובתוצאה מדידה המצביעה כי אכן אמצעים אילה העלו פרי, ושאחוז ההשתתפות של נשים מבוגרות בעולם העבודה עלה, במידה משמעותית, והשתווה לשיעור העסקה של גברים בני אותו הגיל.

 

בכבוד רב,

סיגל כץ, עו"ד                     טלי ניר, עו"ד

 

העתק:
חברי ועדת הכספים
יועמ"ש ועדת הכספים