באפריל 2015 עברו הכללים שאוסרים על תאגידי מים לנתק את אספקת המים לצרכנים שאין להם אמצעים כלכליים ללא אישור רשות המים. הכללים הקימו ועדה ברשות המים, שתפקידה להיות גורם אובייקטיבי שבוחן את טענות התאגיד ואת מצבו של הצרכן ומכריע בשאלת הניתוק. זוהי ועדה מקצועית בלתי תלויה, שיושבים בה גם מומחים מתחומי הכלכלה והרווחה.
הכללים הנ"ל חלים רק על תאגידי המים, ולא על כאלף ספקי המים האחרים, בעיקר אגודות מים במושבים, בקיבוצים, בכפרים, או בערים שלא הקימו תאגיד. על צרכנים של ספקים אלה חלים כללים אחרים, עם הגנות פחותות, שמאפשרים ניתוק בשל חוב (ראו סעיף 6 כאן). רשות המים התחייבה להסדיר את הנושא, ולפני מספר שבועות פרסמה טיוטת כללים לספקים שאין להם תאגיד.
טיוטת הכללים מאמצת את העקרון שאין לנתק אדם שאין לו יכולת כלכלית לשלם את החוב, אולם הכללים המוצעים שונים מהכללים החלים על תאגידי מים, ומעניקים לצרכנים הגנה פחותה יותר. במקום להעניק את הסמכות להחליט על ניתוק לוועדה החדשה שהוקמה ברשות המים בדיוק לצורך זה, הכללים משאירים את ההחלטה בידי כל ספק וספק.
בהערות ששלחנו לרשות המים על טיוטת הכללים מסבירה עו"ד רעות כהן כי תחת הכללים הנוכחיים לספקים יש שיקול דעת נרחב, ואין קריטריונים שמבנים את שיקול דעתם באשר לקביעה מיהו צרכן שאין לו יכולת כלכלית. הספק מצוי בניגוד עניינים בין תפקידו לגבות חובות ולשמור על הקופה הציבורית לבין הצרכים הסוציאליים של הצרכנים, ואין שום פיקוח אפקטיבי על הספקים. כתוצאה מכך, למרות שהמים הם זכות יסוד, כל הנטל למנוע ניתוק מים מצרכנים שידם אינה משגת מוטל על הצרכנים עצמם. העובדה כי אין כללים אחידים פותחת פתח לשרירותיות ולאפליה, שכן אי אפשר להבטיח שכל הספקים יקבלו החלטות דומות בינם לבין עצמם ובינם לבין הוועדה שברשות.
עמדתנו היא שיש להחיל על ספקים שאינם תאגידים את אותם הכללים לניתוק מים החלים על תאגידי מים. טיוטת הכללים שהוציאה הרשות אמנם אימצה הוראות מסוימות מהכללים לניתוק צרכנים בתאגידי מים, אך בחרה להשמיט ולהתעלם דווקא מההיבטים ההכרחיים שמאפשרים הגנה ומימוש הזכות למים של צרכנים שידם אינה משגת. החלת אסדרה שונה לעניין ניתוקי המים על צרכנים רק בשל שיוכם או אי שיוכם לתאגיד מים פוגעת בזכות לשוויון של הצרכנים הביתיים בישראל.
הערות האגודה לטיוטת הכללים, יוני 2016
