זכויות בהליך הפלילי

שחרור מינהלי של אסירים

כלא איילון. CC-BY-SA: ציון הלוי כלא איילון.
צילום: ציון הלוי (CC-BY-SA)

תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס'__)(שחרור מינהלי), התשע"ו-2016

עד היום, תקן הכליאה בבתי הסוהר בישראל נקבע אחת לשנה על ידי השר לביטחון פנים. בהתאם לו בוצעו שחרורים מינהליים של אסירים שנותרה להם תקופת מאסר קצרה יחסית, כדי להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר.

תזכיר החוק שפרסם המשרד לביטחון פנים מציע לבטל את הצורך בקביעת תקן מינהלי כל שנה, ולאפשר שחרור מינהלי קבוע ורציף של כלל האסירים העומדים בתנאים הקבועים בחוק (קיצור של מספר שבועות לכל אסיר באופן יחסי לתקופת המאסר שהוא מרצה), וכך, כביכול, יתפנה יותר מקום בבתי הסוהר והצפיפות תרד. אלא שבפועל תקן הכליאה כמעט תמיד היה נמוך ממצבת הכליאה (מספר האסירים), ולכן לאורך השנים התקיים שחרור מינהלי קבוע. למרות זאת הצפיפות בבתי הסוהר כמעט ולא פחתה, ושטח המחיה לאסיר נותר כמעט ללא שינוי. לכן, בניגוד לדברי ההסבר בתזכיר החוק, שמציגים את השינוי הזה כפתרון ראוי לבעיית הצפיפות, הדבר לא צפוי לסייע כלל להרחבת שטח המחיה לאסיר.

לא זו בלבד שביטול תקן הכליאה אינו צפוי לסייע בפתרון בעיית הצפיפות, אלא שהצעת החוק פותחת פתח לצמצום השחרורים המנהליים. התזכיר מציע להעניק לנציב שירות בתי הסוהר את הסמכות למנוע שחרור מינהלי של כל מי שנקבע לגביו בחוות דעת שהוא מסוכן לביטחון הציבור או המדינה. סעיף זה עלול להגביל עוד יותר את היקפם של השחרורים המינהליים, ולהחמיר את מצוקת הצפיפות. בהערות לתזכיר שהגישה האגודה יחד עם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הדגשנו את חוסר הסבירות שבסעיף זה: פתיחת פתח להחלטות שרירותיות, שייצרו הבחנה בלתי חוקית בין אסירים בעלי נתונים זהים; כבילת שיקול הדעת של הנציב ופגיעה בעקרון עצמאות שיקול הדעת; מסוכנות אינה שיקול רלוונטי בהחלטה על קיצור שולי כל כך של המאסר; המענה לחשש מפני שחרור מוקדם של אסירים מסוכנים ניתן כבר במסגרת תיקון 41 לפקודה (מי שנשפט לארבע שנים ומעלה זכאי לשחרור מנהלי רק אם הוא זכאי לקיצור שליש).

תזכיר הצעת החוק

הערות האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מאי 2016

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אסירים,זכויות בהליך הפלילי

סגור לתגובות.