הרפורמה של שרת הבריאות איננה אלא קיצוץ קל ברפואה הפרטית: אין בה איזכור לשר"פ או למלוניות וגם לא טיפול אמיתי בתיירות המרפא
רמי אדוט
שרת הבריאות יעל גרמן, מטילה את כל כובד משקלה על הרפורמה למיסוי תיירות המרפא ולהגבלת בתי החולים הפרטיים, שמבטיחה גם לקצר תורים במערכת הציבורית. לדבריה תכלית הרפורמה היא לא פחות מ"הצלת מערכת הבריאות הציבורית". מולה ניצבת חזית של מתנגדים בעלי אינטרסים. לכאורה, יחסי הכוחות ברורים, ובכל זאת נשאלת השאלה, האם הרפורמה שמבקשת גרמן לקדם באמת יכולה להביא לשינוי המיוחס לה. האם זה יהיה המהלך שיוכל לשנות את המגמה במערכת הבריאות, שמובילה לעוד הפרטה ועוד פערים ועוד הכבדה על יוקר המחיה?
למעשה, הרפורמה של גרמן איננה אלא קיצוץ קל ברפואה הפרטית, טיפול קוסמטי בקצוות מפוצלים מבלי לגעת בשורשי הבעיה. אין ברפורמה שום איזכור לשר"פ – שירותי הרפואה הפרטית שפלשו אל תוך בתי החולים הציבוריים בירושלים ובאשדוד. אין מילה על מיזמי הרפואה הפרטית בבתי החולים הציבוריים דוגמת המלוניות, ואין שום פקפוק בשאלה, למי בכלל מועילה תיירות המרפא. מבטיחים לנו שהכסף ילך לצמצום תורים, אבל שוכחים לספר לנו שתיירות המרפא עצמה גורמת להארכת התורים עבורנו הישראלים.
הבעיה העיקרית שנחשפה במהלך עבודתה של ועדת גרמן היא העובדה, שהרפואה הפרטית פשתה כבר בכל חלקי המערכת הציבורית. לעיתים קרובות, החולה איננו יודע מה מניע את מי שמטפל בו – האם טובתו ובריאותו או כיסו וכספו. מה שבטוח שהחולה נדרש לשלם עוד ועוד, עוד ביטוח משלים או מסחרי, עוד השתתפות עצמית. תיירות המרפא משחיתה את עקרונותיהם של טובי הרופאים, שמתרגלים להעברת מעטפות מיד ליד. בנסיבות כאלה, המהלך של משרד הבריאות נראה כאילו כל מטרתו היא לקושש כמה פרוטות מתוך המעטפה, ואת קיצור תורים שהמשרד מבטיח – היינו צריכים לקבל בכל מקרה.
תיירות המרפא היא מחלה, ואותה הרפורמה לא תרפא. בתי החולים הפרטיים, שאותם מבקשת הרפורמה להגביל, כלל אינם פרטיים. אסותא הרי נמצא בבעלות קופת חולים מכבי. חלק ניכר מהבעלות על הרצליה מדיקל סנטר שייך לקופת חולים כללית. אז למה שמכבי לא תהפוך את אסותא לבית חולים ציבורי שישרת את כל הציבור?
מתנגדים אחרים לרפורמה הם מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים, תומכי השר"פ, המפעילים יום ולילה תיירות מרפא. למה בכלל נוצר מצב שבו מנהלי בתי חולים מהגדולים בארץ, משרתי ציבור בכירים, עסוקים במיזמים פרטיים ומסחריים? המפלצות האלה – השר"פ, הביטוח המשלים, תיירות המרפא? כל אחד מאלה היה פעם רפורמה קטנה ומתוחכמת שמשרדי הבריאות או האוצר יזמו כדי להכניס כסף פרטי לטובת המערכת הציבורית. המסקנה ברורה. הקונספציה נכשלה. חייבים להפריד – רפואה וכסף ציבוריים, רק במוסדות ציבוריים. רפואה וכסף פרטיים, רק במוסדות פרטיים.
ובכל זאת – האם לא עדיף להגביל קצת את הרפואה הפרטית ולנצל את הכסף כדי לקצר תורים במערכת הבריאות הציבורית? כן, זה טוב, אבל לא במקום שינוי כיוון, אלא בנוסף לו. דרוש טיפול בשורשי הבעיה. זה אפשרי, יש תחשיב כלכלי שערכו ארגונים חברתיים אשר מוכיח זאת, וגם בוועדת גרמן עלו רעיונות והמלצות ברוח זו.
גרמן, לכי אל הציבור ושאלי אותו. את עשויה לגלות שהציבור מוכן למהלך הרבה יותר מרחיק לכת מזה שעליו את נלחמת. אם כבר מאבק, לפחות שיהיה ברור על מה ולמה.
רמי אדוט הוא מנהל פרויקט הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח בישראל
פורסם באתר כלכליסט ב-28.11.2014
