זמן קצר כל כך חלף מאז הפרסומים המטרידים על היחס לחשודים ברצח בכפר דומא, ונדמה שלא למדנו דבר. אז נעצרו החשודים במעצר מינהלי, נמנע מהם מפגש עם עורך דין במשך תקופה ארוכה, ולטענתם אף סבלו מעינויים בחקירתם. המודעות לזכויות חשודים עלתה לרגע ומיד נעלמה. שוב התפרסמה פרשה ביטחונית חדשה של טרור יהודי, ושוב נשמעות טענות על מניעת מפגש עם עורך דין ופגיעה בזכויות החשודים. אסור להשלים עם זה.
המדינה מוכרחה להילחם בטרור. היא חייבת להגן על אזרחיה ותושביה ולשמור על ביטחונם, יהודים ופלסטינים כאחד. לשם כך, היא צריכה לחקור בנחישות אירועי טרור כדי להגיע לאמת, ללא קשר לזהות המבצעים. אלא שיש להקפיד היטב שלא לטשטש את ההבדל בין חקר האמת לבין פיצוח התיק. כאשר זכויות חשודים לא נשמרות, כאשר מופעל עליהם לחץ אדיר והם מבודדים מהעולם, הם עלולים להודות הודאת שווא ולשאת באשמה על לא עוול בכפם.
פרשת הטרור היהודי שפורסמה אתמול העלתה שוב את החשש שגורמי החקירה עושים שימוש בפרקטיקה הפסולה והמסוכנת של מניעת מפגש בין החשוד לעורך דינו. שוב נראה שכאשר מדובר באירועים ביטחוניים או פשעים על רקע אידיאולוגי, היוצא מן הכלל הופך לכלל, והחריג לנורמה. כך קורה תדיר כאשר החשודים הם פלסטינים וכך לאחרונה כאשר החשודים הם יהודים.
חקירה של פרשות חמורות כמו זו שהתפרסמה אתמול והבאה לדין של פושעים הן קריטיות לשמירה על שלטון החוק. שמירה על זכויותיהם של תושבי קריית ארבע ונחליאל החשודים בפיגועים היא חיונית לשמירה על הדמוקרטיה.
הזכות של חשוד למפגש עם עורך דינו היא זכות יסוד חוקתית, והיא נחוצה כדי להבטיח חקירה הוגנת ושמירה על זכויות העצור. היא נחוצה גם כדי שתוצאותיה של החקירה יהיו אמיתיות. עצור שנחקר למשך ימים ארוכים ללא שפגש עורך דין עלול להיות חשוף לאמצעי חקירה פסולים ואף לעינויים.
גם ללא שימוש בעינויים, מניעת המפגש מעמיקה באופן מסוכן את הלחץ הנפשי הכבד שהחשוד נתון בו, ובכך יוצרת סכנה משמעותית למסירת הודאות שווא ולהיווצרות של עיוותי דין. אם אנחנו מסכימות שחקירה אמורה להביא לחקר האמת, הרי ששימוש באמצעי חקירה פסולים, כולל מניעת מפגש עם עורך דין, אינו תורם לאמת. להיפך.
את ההוכחה הברורה ביותר אנחנו יכולים למצוא בארצות הברית, שבה מתקיים פרויקט מרתק שנקרא "פרויקט החפות". בפרויקט נבדקות מחדש הרשעות שהתבססו על הודאות בעזרת בדיקות דנ"א חדשות. למרבה התדהמה, בלמעלה מ-20% מהמקרים שנבדקו התברר שההרשעה התבססה על הודאת שווא, וכי האסיר שישב בכלא היה למעשה חף מפשע.
אני מאמינה שהערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל מחייבים את השמירה על שלטון החוק. אני בטוחה שהדמוקרטיה הישראלית איתנה מספיק כדי לשמור על זכויות נחקרים ונאשמים, ולא להפוך את הפרקטיקות שפוגעות בזכויות אדם לשגרתיות. שמירה על ביטחוננו היא לא רק מעצר והרשעה של אשמים, אלא שמירה קפדנית על זכויותיהם של עצורים ונחקרים. רק כך תיחשף האמת.
הכותבת היא מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח
המאמר התפרסם במעריב ב-21.4.2-16
