זכויות האדם בשטחים הכבושים

האמת על אכיפת הבנייה בשטחים

הריסה של מבנים הנחוצים להגנת האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, מבלי לספק לה הגנה חלופית, מנוגדת לחובה המוטלת על צה"ל כמפקד הצבאי בשטח לדאוג לרווחת התושבים הפלסטינים

 

עו"ד שרונה אליהו חי

 

בדיון שנערך בשבוע שעבר נחשף פיצול האישיות שממנו סובלת ישראל. מצד אחד, היא מתיימרת להציג עצמה בפני העולם כמי שפועלת על פי הדין הבינלאומי בשטחים הנתונים לשליטתה. כמו כן, היא מתמודדת עם טענות קשות בנוגע לקיומן של שתי מערכות חוק שונות ומפלות לפלסטינים לעומת יהודים החיים באותו שטח תחת אותו שלטון, למשל, על ידי שימוש לרעה בדיני התכנון והבנייה.

מצד שני, הממשלה מחויבת לתת דין וחשבון למפלגות ולעמותות ימין בישראל שטוענות כי ישנה אכיפה מפלה כלפי תושבים יהודים לעומת פלסטינים. כך היה בדיון שהתקיים בוועדת משנה לענייני התיישבות של ועדת חוץ וביטחון, כשגורמי ימין טענו שצה"ל מאפשר לפלסטינים בשטחים לבנות ללא היתר ולא מבצע אכיפה נגד בנייה זו, בעוד שהוא מבצע פעולות אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית של יהודים. בדיון הבהיר האלוף יואב (פולי) מרדכי שהטענות המושמעות רחוקות מהאמת ושלמעשה, הנתונים האמיתיים בנוגע לאכיפה נגד פלסטינים לא מוצגים בגלל חשש מהתגובה הבינלאומית.

רגע אחד, הנתונים האמיתיים לא פורסמו כבר? דו"ח מבקר המדינה שיצא רק לאחרונה בנושא הפיקוח והאכיפה של המינהל האזרחי בשטחים קובע שצה"ל לא מפלה אף צד לרעה: בשנים 2013-1997 הרס המינהל האזרחי, הזרוע האמונה על יישום פעולות הממשלה בשטחים, 28 אחוז מהבנייה בלתי חוקית במגזר הפלסטיני ו-27 אחוז מזו של היהודים. הדיון בכנסת העלה תמונה אחרת, לפיה האכיפה נגד הפלסטינים היא מחמירה יותר, וכוללת אכיפה על אדמות פלסטיניות פרטיות.

הנתונים "האמיתיים" הוצגו לאנשי מקצוע בחלק סגור של הדיון, הרחק מעינו של הציבור הישראלי, אלא שאת המציאות בשטח קשה להסתיר. הדיווחים על אכיפת בנייה בלתי חוקית בשטחים בקרב פלסטינים מתחילת שנת 2016 מצביעים על היקף הריסות עצום וחסר תקדים: בשלושת החודשים הראשונים של השנה נהרסו מעל 300 מבנים לעומת 447 מבנים בכל שנת 2015. כ-435 בני אדם הפכו לחסרי בית, יותר ממחציתם ילדים.

התוצאה המרה

בזאת לא מסתיימים הנתונים האמיתיים. במהלך השנתיים האחרונות הוקפאו תוכניות מתאר פלסטיניות וכרגע אין בנייה מאושרת. על פי נתונים רשמיים של המנהל האזרחי, בין השנים 2014-2010 הוגשו למוסדות התכנון במנהל האזרחי למעלה מאלפיים בקשות להיתרי בנייה על ידי תושבים פלסטינים. רק 33 מהן אושרו.

הנתונים מלמדים הרבה יותר מאשר רק על אפליה לרעה של הפלסטינים. הממשלה מייצרת עבור הפלסטינים מלכוד שאי אפשר לצאת ממנו. מצד אחד, הם אינם יכולים לבנות בתים בהיתר בנייה, וזאת מהסיבה הפשוטה שאין היתרים שכאלו. מצד שני, אם הם בונים בלית ברירה ללא היתר, על אדמותיהם שלהם, בתיהם נהרסים.

לצה"ל יש סיבה טובה לחשוש מביקורת בינלאומית על התנהלותו. הריסה של מבנים הנחוצים להגנת האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, מבלי לספק לה הגנה חלופית, מנוגדת לחובה המוטלת על צה"ל כמפקד הצבאי בשטח לדאוג לרווחת התושבים הפלסטינים. חמור מכך, הריסות בתים חוזרות ונשנות בהיקפים חסרי תקדים לצד חוסר האפשרות לקבל היתר בנייה, עלולים, ככל שימשכו ויתגברו, לגרום לעזיבה כפויה של הפלסטינים ממקום מגוריהם, וישראל עלולה להיתפס כמפרה את הדין הבינלאומי החל על השטחים. צה"ל צריך למלא את חובותיו על פי דין כלפי התושבים הפלסטינים, ולא להסתיר את המציאות בשטח ולהימנע מביקורת בינלאומית.

דבר אחד בטוח: זכותנו לדעת. ניסיונות ההסתרה מונעים מכולנו, אלה שמתנגדים להמשך הכיבוש הישראלי בשטחים ואלה שתומכים בו, לדעת את האמת לגבי מה שקורה בשטח. בלי ידע לא נוכל להשפיע על פעילות הממשלה והצבא, כל אחד לפי השקפתו הפוליטית. זכותנו לדעת.

 

עו"ד שרונה אליהו חי, האגודה לזכויות האזרח

פורסם ב-ynet ב-13.4.2016

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקניין,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.