משרד הפנים מנהיג ארבעה הליכים מדורגים שונים להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחים ושל תושבים בישראל:
1. הליך להסדרת מעמדו של בן/בת זוג הנשוי לאזרח/ית;
2. הליך להסדרת מעמדו של בן/בת זוג הנשוי לתושב/ת קבע;
3. הליך להסדרת מעמדו של בן/בת זוג ידוע בציבור של אזרח/ית, כולל בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשואים);
4. הליך להסדרת מעמדו של בן/בת זוג ידוע בציבור של תושב/ת קבע, כולל בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשואים).
אף על פי שהבדיקות שעורך משרד הפנים לצורך אישור הבקשות של בני הזוג זהות – ויהיו הם נשואים, ידועים בציבור, אזרחים או תושבים – ההליכים נבדלים זה מזה באורכם; בסוגי הרישיונות הניתנים במהלכם; במועדים שבהם ניתנים הרישיונות במהלך ההליך ובמועדי שדרוגם; בזכויות הסוציאליות, הבריאותיות, הפיסקליות והאחרות, הגלומות בתושבות בישראל, שלהן זכאים בני הזוג במהלך ההליך, ובמועדים שבהם הם זכאים להן; במעמד הניתן בסיום ההליך; ואף באפשרות (או בהיעדר האפשרות) להסדיר את מעמדם של בני הזוג שאינם ישראלים במקרים של מוות או פרידה.
היותם של בני זוג ידועים בציבור (לרבות בני אותו המין, אף אם הם נשואים זה לזה) או תושבי קבע – הם טעמים מספיקים, לדידו של משרד הפנים, לטיפול שונה ומפלה. אין לכך כל הצדקה. בפנייה ששלחה האגודה לוועדת הפנים לקראת דיון בנושא מדגישות רותם אילן, ראש תחום הגירה ומעמד, ועו"ד דבי גילד-חיו, ראש מחלקת קידום מדיניות וחקיקה, כי הליכי הסדרת המעמד הם פועל יוצא של זכויות היסוד לחיי משפחה ולשוויון, המוכרות בישראל כזכויות חוקתיות. לפיכך על משרד הפנים לפעול לאיחודם של כל ההליכים להסדרת מעמדם של בני זוג ולהחלתו של הליך שוויוני לבני זוג של אזרחים ותושבים – בין שהם נשואים ובין שהם ידועים בציבור, בין שהם בני מינים שונים ובין שהם בני אותו המין.
22 בפברואר 2016
לכבוד
חבר הכנסת דוד אמסלם
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
שלום רב,
הנדון: דיון ועדת הפנים בנושא "אזרוח בני זוג זרים נשואים מאותו המין לפי נוהל אזרוח בני זוג"
לקראת הדיון מחר, 23.2, בועדת הפנים בנושא "אזרוח בני זוג זרים נשואים מאותו המין לפי נוהל אזרוח בני זוג", להלן עמדת האגודה לזכויות האזרח:
משרד הפנים מנהיג כיום ארבעה הליכים מדורגים שונים להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחים ושל תושבים-
1- הליך להסדרת מעמדו של בן זוג הנשוי לאזרח אשר אורך ארבע שנים וחצי ובסופו ביכולתו של בן הזוג להתאזרח בישראל;
2- הליך להסדרת מעמדו של בן זוג הנשוי לתושב קבע אשר אורך חמש שנים ושלושה חודשים ובסופו ביכולתו של בן הזוג לקבל תושבות קבע;
3- הליך להסדרת מעמדו של בן זוג ידוע בציבור של אזרח ישראלי, ובתוך כך בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשואים) – אשר אורך שבע שנים ובסופו ביכולתו של בן הזוג לקבל תושבות קבע (ולא אזרחות);
4- הליך להסדרת מעמדו של בן זוג ידוע בציבור של תושב קבע, ובתוך כך בן זוג מאותו המין (אף אם בני הזוג נשואים) אשר אורך תשע שנים ובסופו ביכולתו של בן הזוג לקבל תושבות קבע.
יש להדגיש – לא קשר נישואין פורמאלי הוא העומד ביסוד ההליך להסדרת מעמדו של בן זוג, אלא קיומו דה-פקטו של תא משפחתי בישראל. אף על פי שהבדיקות שעורך משרד הפנים לצורך אישור הבקשות של בני הזוג זהות – ויהיו הם נשואים או ידועים בציבור – ההליכים נבדלים זה מזה באורכם; בסוגי הרישיונות הניתנים במהלכם; במועדים בהם ניתנים הרישיונות במהלך ההליך ובמועד שדרוגם; בזכויות הסוציאליות, הבריאותיות, הפיסקליות והאחרות, הגלומות בתושבות בישראל, להן זכאים בני הזוג במהלך ההליך, ובמועדים בהם הם זכאים להן; במעמד הניתן בסיום ההליך; ואף באפשרות (או בהעדר האפשרות) להסדיר את מעמדם של בני הזוג שאינם ישראלים במקרים של מוות או פרידה. היותם של בני זוג ידועים בציבור, לרבות בני אותו המין (אף אם הם נשואים זה לזה) – הם טעמים מספיקים, לדידו של משרד הפנים, לטיפול שונה ומפלה.
אין לכך כל הצדקה. הליכי הסדרת המעמד הינם פועל יוצא של הזכות לחיי משפחה והזכות לשוויון. הדין בישראל קובע, כי מזכותם החוקתית של אזרחים ותושבים ישראלים לחיי משפחה, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נגזרת זכותם החוקתית להסדיר בישראל את מעמד בני זוגם הזרים. עוד קובע הדין, כי זכותם של אזרחים ותושבים ישראלים לקיים תא משפחתי בישראל עם בני זוגם הזרים מתוך יחס של שוויון לבני זוג ישראלים אחרים מהווה חלק מזכותם החוקתית לכבוד, המעוגנת אף היא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
על משרד הפנים לפעול להחלתו של הליך שוויוני לבני זוג של אזרחים ותושבים – נשואים או ידועים בציבור, בין שהם בני מינים שונים ובין שהם בני אותו המין. לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בסעיפים 5, 6, 7 ו-9 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 ובסעיפים 2, 3 ו-4 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, המאפשרים לייסד הליך אחיד ושוויוני להסדרת מעמדם של בני זוג.
בכבוד רב ובברכה,
רותם אילן
ראש תחום הגירה ומעמד
דבי גילד-חיו, עו"ד
ראש מחלקת קידום מדיניות וחקיקה
