Photo by: Anne Paq, Activestillsהחמרת המדיניות כלפי קטינים החשודים בעברות יידוי אבנים, ביטחון והפרות סדר, והשלכותיה על הקטינים
בשנתיים האחרונות החמירה הממשלה את מדיניותה ביחס למעצרים של קטינים החשודים או מואשמים בעברות של יידוי אבנים, ביטחון או הפרות סדר. המדיניות החדשה, שממומשת באמצעות החלטות ממשלה, שינויי חקיקה ושינויים בהנחיות של הפרקליטות, מתמצית בנקיטת יד קשה מאוד ובשימוש נרחב בחריגים שבחוק הנוער, ומצמצמת כמעט לחלוטין את השימוש בחלופות המעצר לקטינים.
העיקרון העומד בבסיסו של חוק הנוער הוא שהליכים פליליים שבהם מעורבים קטינים "ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". עיקרון בסיסי זה איבד מהרלוונטיות שלו בשנים האחרונות בכל הנוגע לקטינים שנחשדו או שהואשמו בעברות יידוי אבנים, ביטחון או הפרת סדר. השיקול המרכזי, ואולי אף היחידי, שאליו מתייחסות הרשויות הוא הרתעת הקטינים, ולא שיקומם והשבתם למוטב.
במסמך שמפרסמת האגודה לזכויות האזרח סוקרות עו"ד נסרין עליאן ומיטל רוסו את שינויי החקיקה וההנחיות בשנתיים האחרונות, ובהם: המדיניות המוצהרת של בקשות מעצר עד תום ההליכים לכל חשוד ביידוי אבנים, והביטול בפועל של חלופות המעצר, בניגוד לרוח חוק הנוער; הוספת האפשרות להטיל קנסות, הוצאות משפט ותשלום פיצויים על הורי הקטין או לשלול מהם גמלאות; קביעת עונש מינימום לעברות של יידוי אבנים; וההצעה להשית מאסר בפועל על קטינים שגזר דינם ניתן טרם הגיעם לגיל 14. המסמך מצביע על השלכותיהם של שינויים אלה ועל הבעיות העולות מהם, בעיקר בכל הנוגע לקטינים מירושלים המזרחית:
- מדיניות המעצר עד תום ההליכים לקטינים עלולה לפגוע בהליך הוגן ולעודד הודאות שווא:
- ההחמרה במדיניות ענישה עלולה לייצר רצידיביזם בקרב בני נוער
- היעדר חלופות מעצר ומחסור בתכניות שיקום ופיקוח, בעיקר בירושלים המזרחית
- האפשרות להטיל עונשים על הורים לילדים מורשעים וכלואים מעקרת את אחד הכלים החשובים שהיו בידי מערכת המשפט ושאפשרו את שיקומו של הקטין, מייצרת הבחנה בלתי רלוונטית ובעייתית בין עברות, ומבצעת הכפלת ענישה של המשפחה.
האגודה ממליצה על שינוי מדיניות, לצורך מימוש עקרונות חוק הנוער והאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. על כל הרשויות, ובכלל זה המשטרה, הפרקליטות והרשות השופטת, לפעול ברוח חוק הנוער, ובראש ובראשונה ליישם את העקרון המנחה של טיפול, שיקום והשבת נוער למוטב. בין היתר:
- יש להימנע מהנחייה גורפת בדבר מעצר עד תום ההליכים לקטינים, ולקיים הליך הוגן כדי לאפשר לנערים למצות את זכויותיהם.
- יש לקדם חלופות מעצר נאותות לנערים
- על הממשלה להימנע מקידום חקיקת התיקון לחוק העונשין שיאפשר הכנסת רכיב מאסר לקטינים שנגזר דינם בטרם מלאו להם 14 שנים.
- יש לפקח על פרקטיקות המשטרה בהתנהלותה מול קטינים, ובכלל זה להגביל את השימוש בחריגים בחוק למקרים החריגים בפועל, ולטפל ביד קשה בשוטרים המפעילים אלימות כלפי קטינים עצורים.
- ככל שבית המשפט יבחר להשית עונשים על הורים, יש לתת משקל רב להשלכות מרחיקות הלכת הכרוכות בהטלת אחריות על צד שלישי בגין מעשה פלילי של אחרים, וכן להתחשב במצב הכלכלי של המשפחה בטרם יושתו עליה סנקציות כלכליות.
המסמך המלא: ילדות אסורה: החמרת המדיניות כלפי קטינים החשודים בעברות יידוי אבנים, ביטחון והפרות סדר, והשלכותיה על הקטינים
עברית (pdf) | אנגלית (pdf)
