הזכות לדיור - סגרגציה ואפליה

סירבו למכור דירה לערבים, ולא נקנסו

שכונה במעלות תרשיחא. צולם ע"י שרביט שלמה (CC-BY)שכונה במעלות תרשיחא. צולם ע"י שרביט שלמה (CC-BY)

בני זוג שהופלו ברכישת דירה והאגודה לזכויות האזרח הגישו עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל, בדרישה שתטיל קנס על היזמים המפלים

 

בני הזוג איהאב וקטי מוזלבט ניסו לרכוש דירה בשני פרויקטי מגורים במעלות-תרשיחא, ונתקלו בהתעלמות ובתירוצים כך שלא יכלו להשלים רכישת הדירה. האפליה כלפיהם נחשפה בתחקיר של חדשות ערוץ 10: בעוד שחברת "גליל מגורים" דחתה שוב ושוב את בני הזוג בטענות שונות, תחקירנית יהודייה מהערוץ זכתה למענה מהיר ואדיב כשהתעניינה ברכישת דירה באותם פרויקטים. עובדת במקום אף ציינה מפורשות כי בפרויקט אין ערבים, ואמרה בשיחה שהוקלטה ללא ידיעתה: "אין לנו בני דודים. אסור לי להגיד לכם את זה. אסור אסור לדבר על זה אבל אנחנו לא מוכרים לערבים. אנחנו לא מוכרים ואם הם מתעניינים אז אנחנו פשוט עסוקים מאד מאד ואנחנו פשוט אין לנו זמן להיפגש איתם".

האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (31.1.2016) יחד עם בני הזוג מוזלבט לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד רשות מקרקעי ישראל, בדרישה שתטיל קנס בגובה מיליון שקל על היזמים שהפלו את בני הזוג. טענת האגודה לזכויות האזרח היא שרשות מקרקעי ישראל הכשירה בניגוד לדין את האפליה. במכרז נקבע מפורשות כי אין להפלות בשיווק הדירות, וכי הפרה של תנאי זה תגרור ביטול המכרז או קנס בשווי 15 אחוז משווי הזכייה, שהם כמיליון שקל במקרה זה.

"גליל מגורים" משווקת במעלות-תרשיחא שני פרויקטים, בשם "מעלות הירוקה" ו"ירוק בגבעה", באמצעות שתי עמותות בנייה שהתמודדו על קרקעות ציבוריות לצורך הקמת פרויקטים לכלל הציבור. החברה פיטרה את העובדת שהוקלטה, וטענה שהיא אמרה את הדברים על דעת עצמה, אלא שדבריה תואמים את היחס שלו זכו בני הזוג במשך חודשים ארוכים, שבהם נמנעה מהם בתירוצים שונים האפשרות לרכוש דירה בפרויקטים. פיטורי העובדת ריצו את רשות מקרקעי ישראל, שאפשרה לחברה להטיל את האחריות על העובדת הזוטרה ונמנעה מלהטיל סנקציות על החברה, למרות שהכירה בקיום האפליה.

"רשות מקרקעי ישראל התאמצה למצוא דרך שלא להטיל את הסנקציות למרות הראיות החד משמעיות שנחשפו", מסביר עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח. "מדובר במקרה חמור של אפליה סמויה, שלרוב קשה לאתר אותה. כשנאמר לאדם שאין יותר דירות, הוא לא יכול לדעת האם זו אמת או שמדובר באפליה סמויה ופסולה בשל מוצאו, צבע עורו, דתו, הלאום שלו וכדומה, ולכן התלונות בעניין הן מעטות. לכן, כשנחשפת אפליה סמויה שכזאת יש לייחס לה את מלוא החומרה ולהטיל בגינה את הסנקציות הקבועות במכרז. רשות מקרקעי ישראל צריכה להעביר מסר ברור שלא תשלים עם התופעה".

עת"מ 59959-01-16

 

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,דיור, תכנון וקרקעות,הזכות לדיור,הזכות לדיור - סגרגציה ואפליה,זכויות המיעוט הערבי,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.