צילום: חגי אלעדהמוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס. ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, המרכז לקידום פליטים אפריקאים – ARDC, הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת”א והקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט רמת גן הגישו היום (20.12.2016) את הערותיהם לתזכיר התיקון החדש לחוק ההסתננות, וקראו לשרים להתנגד למתווה המוצע. ארגוני זכויות האדם הבהירו כי בפעם הרביעית, המדינה מתעלמת מפסיקות בג"ץ, לא מציעה שום ריכוך לפגיעה במבקשי המקלט וממשיכה לקדם מדיניות שלא מסייעת למצוקה בדרום תל אביב.
הארגונים קוראים שלא לקדם את התזכיר, ובמקומו לקדם פתרונות חלופיים שיתיישבו עם חוקי היסוד של מדינת ישראל ועם מחויבויותיה לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים, וכן יאפשרו פיזור של מבקשי המקלט והפחתת הצפיפות בשכונות: בחינת בקשות מקלט והכרעה בהן בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם; קידום יוזמות המעודדות את העסקתם ברחבי הארץ על ידי מתן רישיונות עבודה סדורים במקום המשך גיוס מהגרי עבודה; והענקת נגישות לשירותי בריאות ורווחה. את המשאבים המרובים שמושקעים בכליאה יש להשקיע בשכונות המאכלסות מבקשי מקלט.
הארגונים התריעו מפני ההפרות הקשות שיעמיקו את הפגיעה בזכויות מבקשי המקלט, כשחלקן חותרות תחת פסקי הדין של בית המשפט העליון כאילו מעולם לא ניתנו. הארגונים מדגישים כי בכל התיקון המוצע לא נקבע אף סעיף אחד שמקל על הפגיעה, אלא אך ורק סעיפים המחמירים אותה.
ראשית, התזכיר מאריך את תקופת השהייה לפרק זמן שארוך מפרק הזמן המירבי שקבע בית המשפט לתקופת הביניים (18 חודשים לעומת 12 חודשים שקבע בית המשפט), ושקצר רק בחודשיים מזה שכבר הוכרז כבלתי חוקתי. הארגונים ציינו כי "קביעתה של תקופה ארוכה פי 1.5 מהתקופה המרבית שהתיר בית המשפט למשך השעיית הבטלות – תקופה שקצרה בעשרה אחוזים בלבד מזו שנפסלה – היא התרסה בוטה כלפי בית המשפט, אם לא זילות גמורה שלו. מדובר בהחלטה לחוקק מחדש חוק זהה לזה שנפסל רק לאחרונה. הכל אחרי שבית המשפט כבר הבהיר ששיטתנו החוקתית מחייבת שחוק כזה, ככל שיחוקק מחדש, יפסל שוב ושוב". עוד מובהר כי התקופה הקבועה ביחס לאלו שיכנסו לישראל לאחר שהחוק יכנסו לתוקף מתווספת לתקופה של שלושה חודשים שבמהלכה יוחזקו במשמורת בכלא סהרונים. כלומר, מדובר בפרק זמן מצטבר של 21 חודשים במתקני שירות בתי הסוהר. בנוסף, התזכיר לא מפרט מהם אותם "טעמים מיוחדים" שבעטיים אפשר יהיה להאריך בחצי שנה את תקופת השהייה. כך, גם מי שכבר השתחרר ממתקן השהייה עלול למצוא עצמו נשלח אליו פעם נוספת.
שנית, התזכיר מבטל את הפטור בחוק לאבות לקטינים. מעבר לפגיעה החמורה בזכות לחיי משפחה העומדת בסתירה גם למשפט הבינלאומי, הארגונים מדגישים כי בית המשפט פסל את המתכונת הקודמת של מתקן "חולות" בין היתר בשל כך שלא הוחרגו קבוצות אוכלוסיה שונות מתחולתו.
הארגונים ציינו עוד כי החמרת הסנקציה העונשית והארכת תקופת המאסר בגין אי התייצבות מתעלמת מהביקורת שמתח עליה בית המשפט. בנוסף, הארגונים מדגישים כי אין מקום להטלת המגבלות על שיקול הדעת השיפוטי במתן צווים ארעיים במסגרת עררים על הוראות שהייה.
הארגונים הדגישו כי התזכיר אינו מתייחס במאומה גם לזכויותיהם של המוחזקים במתקן והוא "שותק בקשר לאפשרות ה'שוהים' בו לממש את האוטונומיה האישית ואת הפוטנציאל האנושי שלהם, לרבות בדרך של שרותי חינוך, תרבות ודת; שותק בקשר לזכאות כלשהי למתן סיוע משפטי במקרים המתאימים; שותק בקשר לתנאי המחיה הקשים במקום – הצפיפות, היעדר הפרטיות אבדן היכולת לצאת את המרכז יותר מפעמים ספורות בחודש, משטור החיים בידי סוהרי שירות בתי הסוהר, המזון המבזה המסופק שם וחוסר היכולת של המוחזקים להתקין את מזונם".
בנוסף, התזכיר אינו כולל גם התייחסות לגורלם של המשוחררים מ"חולות" – אותם אנשים שנקרעו בעבר מקורת הגג שלהם וממקור פרנסתם וכעת נאלצים לבנות חייהם מהתחלה, ללא רישיונות עבודה מסודרים, ללא כיסוי רפואי או נגישות לשירותים סוציאליים וללא סיוע בדיור. כך, אין להם ברירה אלא להסתמך על מנגנונים קהילתיים, באופן שרק מעמיק המצוקה במקומות בהם הם מתגוררים.
לאור זאת, הארגונים קוראים שלא להמשיך ולקדם תזכיר זה, אשר פעם נוספת סותר את פסיקות בג”ץ, ותחת זו לקדם הפתרונות לעיל – שיטיבו הן עם מבקשי המקלט והן עם יתר הציבור בישראל.
