היום (16.12.2015) הייתה וועדת החוקה של הכנסת אמורה לשוב ולדון בחוק המישוש, אך ברגע האחרון בוטלה הישיבה, ומפרסומים בתקשורת למדנו לדעת ש"חוק המישוש ירוסן".
"חוק המישוש" (הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), התשע"ה-2015 ) מבקש להקנות למשטרה סמכויות חיפוש מרחיקות לכת, ובמקרים מסוימים מאפשר לה לערוך חיפוש על גופו של אדם גם אם אין נגדו חשד סביר. כבר 5 שנים המשטרה מנסה לקדם את החוק ללא הצלחה, אבל לאחרונה, על רקע גל תקיפות הסכינים, הכריז השר לביטחון פנים שהמחסור בסמכויות חיפוש גובה "מחיר דמים" וביקש מהכנסת למהר ולאשר את החוק.
בהמשך לנייר העמדה שהוצאנו נגד החוק, פנינו ביום 14.12.2015 לוועדת החוקה, וביקשנו ממנה, להתנות את המשך הדיון בהצעת החוק בכך שהמשטרה תעביר לה מידע מידע מפורט ואמין, שנחוץ לקבלת החלטה מושכלת באשר לנחיצות החוק. המשטרה לא הניחה תשתית עובדתית לצורך הנטען בחוק המישוש והסתפקה בקומץ נתונים שיצרו תמונה חלקית שעלולה להטעות. כך, למשל, הוסבר לוועדה, שבגלל שהיא עדיין לא אישרה את חוק המישוש, אין למשטרה כלים להתמודד עם סכינאות ולכן חלה ירידה "דרמטית" במספר התיקים שנפתחו בשל נשיאת סכין. אלא שפרסומי המשטרה סותרים מצג זה: לא רק שלא חלה ירידה במספר התיקים הכולל אלא שיש עלייה ניכרת במספר התיקים שנפתחו לבני הנוער – קבוצה שהמשטרה מסמנת כיעד מרכזי של החוק. שני מקרים מצערים, שהוצגו כדי להמחיש את הצורך בחוק, אינם קשורים לחוק המישוש, וקשה להימלט מהרושם שהם הוצגו רק כדי לזעזע ולהאיץ בוועדה לאשר את הסמכויות הפוגעניות.
יתר על כן, מהטענות שהוצגו לוועדה גילינו לתדהמתנו, שבמשך שנים ארוכות נהגה פרקטיקה פסולה של "חיפוש בהסכמה" למרות שהמשטרה ומשרד המשפטים סברו שהיא לא חוקית. התנהלות זו מגבירה את החשש מפני הצפוי לנו אם חוק המישוש יאושר: אכיפה סלקטיבית, הפלייה אתנית וכיו"ב פגיעות בזכויות הפרט.
לבסוף התרענו מפני ניסיונה של המשטרה להעביר את החוק במהירות בטענה שהוא נחוץ כדי להתמודד עם פיגועי הסכינאות. אם חוק המישוש נחוץ בדחיפות לנוכח המצב הביטחוני, כפי שטענה המשטרה, מדוע היא דחתה את הצעת הייעוץ המשפטי, שהייתה מאפשרת לה לצאת מהישיבה הקודמת עם הסמכויות החיוניות ולחסוך "מחיר דמים" כטענתה? ולחלופין, מדוע היא נושאת את שם הביטחון לשווא ומאיימת ב"מחיר דמים" שאין לו קשר לחוק המישוש? מדוע היא מתעקשת על דיון חפוז, שאינו מאפשר לכנסת להתעמק בנתונים שמציגים בפניהם פקידי המנהל הציבורי? מאבק בטרור אכן מצריך לעיתים הגבלה של זכויות הפרט, אבל הפגיעה החמורה נגרמת כאשר הוא משמש כסות לחקיקה נמהרת ולפגיעה בזכויות הפרט.
פניית האגודה לוועדת החוקה מיום 14.12.2015
למאבק בחוק המישוש שותפים: אחותי – למען נשים בישראל, אנו, האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, האגודה לזכויות האזרח, חדר המצב, לא נחמדים לא נחמדות, פורום החשיבה המשותף נגד גזענות, התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל אביב.