האם רק ליהודים מותר לגור בישובים קהילתיים בנגב?

בית ספר בביר הדאג'. CC-BY-SA: Idobi

הממשלה אישרה להקים חמישה ישובים חדשים בנגב, מה שממשיך את מדיניות הממשלה המפלה את התושבים הבדווים באזור. מבדיקת האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום" עולה ששניים מן הישובים אמורים לקום היכן שכבר קיימים כפרים בדווים: הישוב דיה מתוכנן על הכפר הלא מוכר קטמאת, שבו מתגוררים כ-1,500 בני אדם, והישוב נווה גוריון אמור לקום על חלק מאדמת ביר הדאג', כפר מוכר שכולל כ-6,000 תושבים. משמעות ההחלטה היא פינוי אלפי אזרחים בדווים מבתיהם על מנת להקים ישובים מטופחים ליהודים.

באגודה לזכויות האזרח ובעמותת "במקום" מתנגדים לתוכנית הממשלה, שתשפיע לרעה על כל הישובים הקיימים בנגב – ערבים ויהודים, מוכרים ולא מוכרים – מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית, ותפגע באוכלוסייה הבדווית במיוחד. המדינה מסרבת כבר שנים ארוכות להכיר בעשרות כפרים בדווים בנגב, וכעת אף מחליטה להקים ישובים במקומם. החלטה זו אינה אלא המשך למדיניות הממשלה של תכנון לא שוויוני, המנסה להעביר את תושבי הכפרים הבדווים לישובים עירוניים וסמי-עירוניים או לעיירות הקיימות, יישובים המדורגים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי וסובלים ממצוקות רבות. במקביל, המדינה מאפשרת הקמת של עוד ועוד ישובים קהילתיים קטנים המיועדים ליהודים. כך, במקום להעניק פתרון ראוי וצודק לבדווים שבנגב, התוכנית רק מחמירה את המצב ומפלה אותם לרעה תוך פגיעה בזכותם לשוויון, כבוד וקורת גג.

 

פניית האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון לשרי הממשלה, נובמבר 2015

הכפרים הערבים הבדואים הלא מוכרים בנגב – נייר עמדה, האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון, מרץ 2016

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.