ירי בחשודים בביצוע פיגועים בניגוד להוראות הפתיחה באש

ב-12.10.2015 פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה, בעקבות קריאות מצד בכירים במערכת הביטחון להריגתם של פלסטינים שביצעו פיגועים, לצד אירועים מן הימים האחרונים מהם עולה חשד כי כוחות הביטחון פעלו בניגוד להוראות הפתיחה באש.

מיום 3.10.2015 עד ליום 10.10.2015 התרחשו 12 אירועי דקירה על ידי פלסטינים. בשמונה מתוך 12 המקרים הללו דווח כי החשוד במעשה נורה – בשישה מהם נורה למוות. במקביל התרחשו גם תקיפות של פלסטינים ע"י יהודים, בהם לפחות אירוע דקירה אחד; במקרים אלה, איש מן החשודים בתקיפות לא נורה.

חלק גדול מן האירועים תועדו בסרטוני וידאו שהופצו באינטרנט. בחינתם מעלה חשד כי במקרים מסויימים פעלו כוחות הביטחון שלא לפי הוראות הפתיחה באש. לדוגמה, הריגתו בידי שוטרים של פאדי עלון בן ה-19, שעל פי החשד דקר ופצע נער בן 15 ביום 4.10.2015. בסרטון ניתן לראות את פאדי עלון מסתובב הלוך ושוב ולידו כוח משטרה. מסביב ניתן לשמוע קריאות מהקהל "תירה בו, תירה בו" וקללות. בשניה ה-43 לסרטון ניתן לראות ניידת משטרה נוספת שעוצרת במקום, בשניה ה-48 לסרטון נורה פאדי עלון למוות ע"י שוטר מאותו הכיוון ממנו הגיעה ניידת המשטרה. כשפאדי עלון נורה, הוא לא היה קרוב לאיש והוא נראה כשהוא מתרחק מהמקום.

סרטון נוסף מתעד את פציעתה של אסראא זידאן תאופיק עבד בת 30 מנצרת, אשר על פי החשד ניסתה לדקור חייל בתחנה המרכזית בעפולה ב-9.10.2015. בסרטון ניתן לראות אותה עומדת ללא תנועה ובידה סכין. סביבה עומדים לפחות 8 שוטרי מג"ב ומשטרה ומכוונים אליה כלי נשק. בסרטון לא נראה כי נעשה כל ניסיון לעוצרה, והיא נורתה ונפצעה. לפי הפרסומים, פרמדיקים שהגיעו למקום לא איתרו נפגעים בגוף פרט לאסראא זידאן תאופיק. [עדכון: כשנה וחצי לאחר פניית האגודה התקבלה תשובת מח"ש שעל פיה הוחלט שלא לפתוח בחקירה של האירוע].

אירועים אלה התרחשו על רקע ציטוטים בתקשורת של בכירים במשטרה ונבחרי ציבור, כשהם קוראים להריגתם של מפגעים פלסטינים. האגודה ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לחזור ולחדד באופן אפקטיבי את נהלי הפתיחה באש לכל גורמי אכיפת החוק, להורות על פתיחה בחקירה במקרים בהם עולה חשד שבוצע ירי שלא כדין, ולהבהיר כי הקריאות לאזרחים לנקום המפגעים פלסטינים על ידי הריגתם אינן במקומן.

בתשובתו מיום 26.10.2015 עמד היועץ המשפטי לממשלה על חשיבות ההקפדה על הוראות הפתיחה באש דווקא בתקופות מתוחות: "אין ספק כי יש לעשות כל הניתן על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם, וכך ראוי ומצופה שיפעלו אנשי המשטרה וגורמי הביטחון האחרים", כותב היועץ. "לצד זאת, יש להקפיד כי הפעולה הננקטת למניעת פגיעה בחיי אדם לא תוביל בעצמה לפגיעה בשלמות הגוף ובחיים, מעבר לנדרש בנסיבות העניין. מכך עולה כמובן, ששימוש בירי לאחר שכבר נמנעה הסכנה לשלמות הגוף או לחיי אדם, יהווה חריגה מהוראות הדין".

למרבה הצער, מאז לא פסקו אירועי האלימות הקשים בגדה המערבית ובישראל, ואף הריגתם של חשודים בביצוע פיגוע הפכה לשגרה.

  • ב-25.11.2015 פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה בעניין הריגתן של שתי חשודות בביצוע פיגועים ופציעתה קשה של חשודה נוספת. במקרה הראשון, נערה בת 14 ובת דודתה בת ה-16 ממחנה הפליטים קלנדיה דקרו במספרים אדם בשוק מחנה יהודה בירושלים. בסרטון המתעד את האירוע ניתן לראות בבירור כי שוטר שהגיע למקום ירה בשתיהן עת שכבו על הרצפה ולא היוו סכנה לאיש, הרג את האחת ופצע את השנייה קשה. יום קודם, נערה בת 16 ממחנה עסקר שליד שכם ניסתה לדקור אזרחים בטרמפיאדה בצומת חווארה. ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, גרשון מסיקה, עבר במכוניתו במקום, וכאשר ראה את המתרחש הסיט את רכבו ופגע בעוצמה בנערה שאחזה בידה סכין. לאחר מכן, על פי הפרסומים, חייל ירה בה למוות כשהיתה פצועה.
  •  

  • ב-14.1.2016 פנינו לפרקליט הצבאי הראשי בעקבות אירוע בו ששלושה מבני משפחת כוואזבה נורו למוות לאחר ששלפו סכינים. מתיאור האירוע ומתגובת הצבא כפי שהם מופיעים בכתבה באתר "הארץ" לא ניתן ללמוד על סכנת חיים שבה שהיה הכוח הצבאי שירה בשלושה. לתשובת הפצ"ר
  •  

  • ב-24.1.2016 פנינו שוב ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות הריגתה של ילדה בת 13 בידי מאבטח ההתנחלות ענתות. לפי הפרסומים, הילדה רבה עם משפחתה וברחה מהבית מצויידת בסכין לכיוון ההתנחלות ענתות. אביה דלק אחריה אך אחר את המועד. עד שהגיע אל השער היא כבר נורתה למוות על ידי המאבטח, עת רצה לעברו, ללא יריית אזהרה וללא כל פעולה אחרת. במכתב ציינו כי על פי נתוני דובר צה"ל כפי שפורסמו באתר "הארץ", 88 חשודים בביצוע פיגועים או בניסיון לביצוע פיגועים בגדה המערבית נהרגו ו-40 חשודים נעצרו. דוברות משטרת ישראל מסרה לעיתון, שאין בידה נתונים כאלה בישראל ובירושלים המזרחית.

 
אין חולק על חומרתם של האירועים ועל הצורך להגן על הציבור מפני דקירות והתקפות אחרות. אלא שנראה כי במקרים רבים מדי, במקום לפעול באופן ההולם את אופיו של כל אירוע, שוטרים, חיילים ואזרחים בחרו בדרך ההתמודדות החמורה ביותר ומיהרו לירות על מנת להרוג, ובהתאם גם התוצאה היתה קטלנית למרות שלא היה הכרח בדבר.

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, 12.10.2015

תשובת היועץ המשפטי לממשלה, 26.10.2015

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, 25.11.2015

פניית האגודה לפרקליט הצבאי הראשי, 14.1.2016

תשובת הפרקליט הצבאי הראשי, 14.3.2016

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, 24.1.2016

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,הזכות לחיים ולשלמות הגוף

סגור לתגובות.