דוח חדש חושף עלייה במקרי אלימות מצד פקחי הגירה נגד מהגרים ומבקשי מקלט, ומצביע על ליקויים חמורים באכיפה ובטיפול בתלונות.
דוח חדש של המוקד לפליטים ולמהגרים והאגודה לזכויות האזרח בישראל מראה כי שיטת ה"פרופיילינג", המביאה למעצרים אלימים של אזרחים או שוהים כדין רק משום צבע עורם הכהה או תווי פניהם, הינה תופעה שכיחה. הדוח מתאר מקרים רבים של אלימות כלפי מהגרים ומבקשי מקלט בעת מעצרים, ומצביע על היעדר אכיפה או טיפול בתלונות.
דנדי אוקגנו, שחקן כדורגל ישראלי-ניגרי המשחק בקבוצת "הכוח רמת גן" הותקף בשבוע שעבר על ידי פקחי הגירה. אוקגנו יצא לריצת בוקר סמוך לביתו בתל אביב, והתבקש על ידי שני פקחי הגירה להציג בפניהם תעודות; אוקגנו הסביר כי הוא אזרח ישראלי ויצא לריצה ללא ארנק ותעודות, ונתן להם את מספר הזהות שלו. הפקחים סירבו להקשיב ואזקו אותו. כשהוא התנגד והסביר שוב כי הוא אזרח ישראלי, פקחי ההגירה ריססו בפרצופו תרסיס פלפל. אוקגנו הובא אזוק לניידת, ורק בתחנת המשטרה השוטרים שחררו אותו כשהבינו כי מדובר באזרח (יתר הסיפור בע' 19 בדוח).
"הם סירבו להקשיב לי ופקדו עליי לבוא איתם לניידת המשטרה", סיפר אוקגנו. "ניסיתי להסביר להם שאני יכול לגשת איתם לדירה שלי ולהראות להם את התעודה – והם בתגובה ניסו לשים עליי אזיקים. התנגדתי והבהרתי להם שוב שהם לא יכולים לעצור אותי כי אני אזרח ולא עשיתי שום דבר רע, ואז אחד מהם אמר "אם אתה לא רוצה לזוז אני אגרום לך לזוז", וריסס בפנים שלי גז פלפל. העיניים שלי שרפו, לא ראיתי כלום וכל הגוף שלי רעד. הם שמו עליי את האזיקים והכניסו אותי לניידת. עדיין לא ראיתי כלום והרגשתי שכל הגוף שלי חם, שמעתי אותם צוחקים עליי… בגלל המעצר הזה הפסדתי אימון, יכולתי לאבד את העבודה שלי. עכשיו אני עדיין סובל מכאבים וזה פוגע ביכולת שלי לעבוד".
סיפורו של אוקגנו מצטרף לשורה של מקרי אלימות מצד פקחי הגירה המתוארים בדוח, שכותרתו "מי מפקח על הפקחים". מעבר למעצרים אלימים נוכח שיטת סימון גזעי (פרופיילינג) של אזרחים ישראלים או שוהים כדין רק עקב צבע עורם או תווי פניהם, הדוח חושף עלייה מדאיגה שחלה בשנה האחרונה במקרי האלימות נגד מהגרים ומבקשי מקלט, שאירעו בעת מעצרים, חקירה או שהייה במשרדי רשות ההגירה וכן בעת העברת כלואים לנמל התעופה לצורך גירושם מהארץ. הדוח מדגיש את הקושי של רוב הנפגעים להגיש תלונות בשל חשש למעמדם הרעוע בישראל ומעלה כי אין מספיק מנגנוני אכיפה ומשמעת לוודא שפקחים אלימים יתנו את הדין על מעשיהם.
על פי הנתונים, במהלך 2014 ו-2015 תועדו 16 מקרים של אלימות:
- 8 מתלוננים נזקקו לטיפול רפואי ואף אשפוז בעקבות האלימות שהופעלה כלפיהם.
- 2 מתלוננים דיווחו אודות האלימות אך סירבו להגיש תלונה רשמית.
- 2 מתלוננים נוספים חזרו בהם מכוונתם להגיש תלונה רשמית בשל חשש מתגובת הפקחים והעדיפו לעזוב את ישראל.
- 4 גורשו במהרה למרות הנחיות מפורשות של דיין בית הדין שהורה לרשות ההגירה ולמשטרה לברר את תלונותיהם.
- 3 עמדו בפני גירוש שנמנע רק הודות להתערבותם של המוקד לפליטים ולמהגרים ועורך דין פרטי.
- 3 חקירות משטרה נותרו פתוחות, ואחריהן עוקבים כיום המוקד לפליטים ולמהגרים והאגודה לזכויות האזרח. אף אחת מהחקירות הללו לא הניבה עד כה כתב אישום נגד הפקחים המעורבים.
הדוח כולל עדויות רבות של המהגרים ומבקשי המקלט שהותקפו. כך למשל סיפר ד', תייר מאוקריאנה שנעצר על אף שהחזיק אשרת תייר בתוקף: "פקח הגירה אמר לי ברוסית 'אני אלמד אותך איך להתייחס להגירה' ואז הוא חבט באגרופו בפניי. הרגשתי מטושטש. אני לא בטוח אם הוא המשיך להכות אותי…הייתה איתנו עוד חברה…לה שברו לה את האצבע, אבל אותה כבר גירשו לאוקראינה לפניי" (העדות המלאה בע' 11).
מ' מניגריה סיפר כיצד נלקח לנתב"ג נגד רצונו, שם שמונה פקחים הכו אותו, תקפו אותו בשוק חשמלי, העלו אותה לטיסה ואזקו אותו למושב. כשניסה להתנגד, אחד הפקחים חישמל אותו פעם נוספת. צרחות הכאב שלו גרמו לטייס לצאת אל תא הנוסעים ולסרב להטיס אדם בצורה כזאת; בירידה מהמטוס, הפילו אותו הפקחים על המדרגות כך שנשברה אחת משיניו: "בריאותי אינה טובה. עיני כואבות. אני מקיא דם. אני מציג את החולצה שלי עליה כתמי דם ואני טוען שנציגי ההגירה לקחו אותי פעמיים לשדה התעופה. הם היכו אותי בצורה קשה. חשבתי שאני עומד להתעלף. הם היכו אותי בעורף. הם גררו אותי למטוס. הגוף שלי חלש. הטייס סירב להטיס אותי. בטרם אסכים לשוב למולדתי אני מבקש לקבל טיפול רפואי בעיניים שלי. אני בכיתי הרבה…. אחרי שהחזירו אותי מהמטוס היכו אותי בצורה קשה" (העדות המלאה ויתר הסיפור בע' 14). מי מבין המהגרים שאלימות הפקחים שכנעה אותם לעזוב את הארץ אינם עוד בישראל, ובהיעדר מתלוננים לא ניתן לפעול כנגד תוקפיהם.
הדוח מסתיים בהמלצות לצמצום תופעת האלימות של פקחי רשות ההגירה: הגדרת סמכויות הפקחים, הרחבה וחידוד נהלי משמעת ומתן תשומת לב מיוחדת להתנהלות מול קטינים ומשפחות. כמו כן הארגונים ממליצים להקים גוף ביקורת חיצוני, אשר יהיה אמון על הליכים משמעתיים במידה והפקחים פועלים בניגוד לנהלים, ולוודא כי קיימת דרך להגשת תלונה מבלי שמעמד המתלונן בישראל יפגע. מעבר לכך, יש לתת את הדעת על ניגוד עניינים ולוודא שמי שבא במגע עם הכלואים פועל על פי הנהלים ואיננו עושה שימוש בסמכויותיו על מנת לכפות על הכלואים לעזוב את ישראל.
הדוח המלא: מי מפקח על הפקחים? על אלימות פקחי רשות ההגירה כלפי מהגרים, אוקטובר 2015
