הזכות לחינוך

תשלומי הורים במערכת החינוך – פיקוח למראית עין

by: Emily Schneiderby: Emily Schneider

האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה פנו לוועדת החינוך של הכנסת לקראת דיון בנושא אישור תשלומי הורים לקראת שנת הלימודים תשע"ו. בפנייה מבקשים עו"ד טל חסין מהאגודה ועו"ד הרן רייכמן מהקליניקה מוועדת החינוך לבחון את חוקיותם של כלל תשלומי ההורים הנגבים במערכת החינוך. עורכי הדין מסבירים כי אף שלכאורה נשמר בשנים האחרונות סטטוס קוו בסכום הנדרש מההורים, ועמו מראית העין של חינוך חינם ושוויוני, הרי שבפועל מתיר משרד החינוך לגבות אלפי שקלים נוספים ללא אישור הוועדה. כתוצאה מהתנהלות המשרד פועלים כיום בישראל בתי ספר ציבוריים הגובים מהורי התלמידים סכומים העולים על 10,000 ש"ח בשנה, ומתהוות בישראל שתי מערכות חינוך במסגרת החינוך הממלכתי-ציבורי: חינוך מרופד בכספי הורים לאוכלוסיות שידן משגת, וחינוך דל אמצעים לאוכלוסיות מוחלשות. ההיתר לגבות מהורים אלפי שקלים בשנה מהווה נטישה מוחלטת של עקרון השוויון בחינוך תוך העמקה הולכת וגוברת של פערים בחינוך והנצחתם.

 

30 ביוני 2015

 

לכבוד
ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך והתרבות
חברי ועדת החינוך ותרבות

 

שלום רב,

 

הנדון: תשלומי הורים במערכת החינוך – פיקוח למראית עין

 

אנו פונים אליכם לקראת הדיון הצפוי מחר בוועדה בנושא אישור תשלומי הורים לקראת שנת הלימודים תשע"ו, בבקשה כי הוועדה תבחן את חוקיותם של כלל תשלומי ההורים הנגבים במערכת החינוך. עיון בבקשת שר החינוך לאישור התשלומים מגלה רק טפח זעיר ממדיניות גביית תשלומי ההורים וסכומי הענק הנדרשים מהם. אף שלכאורה ניתן להתרשם מהבקשה כי מזה שנים נשמר סטטוס קוו בסכום הנדרש מהורים, ועמו מראית העין של חינוך חינם ושוויוני, בפועל מתיר משרד החינוך לגבות אלפי שקלים נוספים ללא אישור הוועדה.

1. ביום רביעי הקרוב, 1 ביולי 2015, תדון ועדת החינוך של הכנסת בבקשת שר החינוך לאישור תשלומי הורים לשנת הלימודים תשע"ו. הדיון יתקיים בהתאם להוראות סעיף 6 (ד) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, המעגן את העיקרון לפיו תלמידים בישראל זכאים לחינוך חינם, למעט תשלומים אשר אישרה הוועדה לבקשת השר.

2. למרבה הצער, בשנים האחרונות נשחק עקרון יסוד זה עד דק. בפועל, בחלק לא מבוטל ממוסדות החינוך בישראל, הפכה הגבייה המאושרת בוועדה לחלק זעיר מהסכומים שמתיר משרד החינוך לגבות מהורים, הגבוהים עשרות מונים מהסכום המאושר.

3. חלק ניכר מגביית תשלומי ההורים העודפים אושרו בחוזר תשלומים חדש שהוציא משרד החינוך (בסעיף 3.11.17 בחוזר הוראות הקבע עד/7(ד) – "גביית תשלומי הורים ושכר לימוד במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות במעמד פטור, גביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת בחטיבה העליונה וגביית תשלומי הורים במוסדות ניסויים וייחודיים") שנוסחו הסופי נקבע בחודש יולי 2014, לצד תוספות המותרות לגבייה בחינוך הממלכתי הדתי, שעוגנו בחוזר תשלומים חדש למגזר הדתי (סעיף 3.11.16 באותה הוראת קבע – "תשלומי הורים עבור תכנית לימודים נוספת תורנית במוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים"). חוקיותו של חוזר התשלומים החדש נדונה עתה בבג"ץ (בג"ץ 5004/14 שמשון נ' משרד החינוך).

4. כדי שתעמוד בפני חברי הוועדה תמונה רחבה יותר של סכומי הכסף הפרטי המאושר לגבייה במערכת החינוך נבקש להדגים, בקצרה, חלק מרכיבי הגבייה אשר אישר המשרד, בין היתר בחוזרים האמורים:

א. גבייה עבור מקצועות לבגרות: ניתן לגבות מהורים סך של 1,150 ש"ח כתל"ן (תכנית לימודים נוספת) עבור מקצוע בחירה שלישי לבחינות הבגרות, וגבייה של 1,500 ש"ח נוספים כהעשרה למקצועות הבחירה לבגרות במסגרת רכישת שירותים מרצון.

ב. גביית אלפי שקלים (ללא מגבלות) עבור טאבלטים ומחשבים ניידים לתלמידים, תוכנות והטענת ספרים (המכונים אמצעי קצה), כרכישת שירותים מרצון.

ג. גביית אלפי שקלים עבור תכניות תל"ן בבתי ספר ייחודיים ותורניים – גבייה זו מגיעה לכדי 3,450 ש"ח עבור תכניות תל"ן, שמהוות חלק מרכזי מתכנית הלימודים במוסדות החינוך הגובים אותם. בתי ספר אלה אף מתנים את הרישום והקבלה אליהם בהתחייבות התלמידים לשלמם.

ד. תשלומים עבור הפעלת בתי ספר אחר הצהריים והכפלת תשלומי רכישת שירותים מרצון– גבייה המגיעה לכדי 600 ש"ח עבור הפעלת בתי ספר לצד תוספת של 450 ש"ח עבור רכישת שירותים מרצון.

ה. גבייה עבור פעילות חברתית, סמינריונים ושבתות בבתי ספר ממלכתיים דתיים – גבייה המגיעה לכדי מאות רבות של שקלים בכל אחת מפעילויות אלו (450 ש"ח, 400 ש"ח ו-340 ש"ח בהתאמה).

5. היתרי הגבייה המפורטים מעניקים הכשר לגבייה חוקית לכאורה מהורים לתלמידים בבתי ספר ציבוריים, בסכומים הגבוהים מ-4,000 ש"ח בכיתה א' (ויותר בחינוך הממלכתי דתי), כ-8,000 ש"ח בכיתות י"א-י"ב וקרוב ל-9,000 ש"ח בחינוך הממלכתי דתי. חישוב זה אינו כולל תוספות היכולות להגיע לאלפי שקלים בשנה עבור תכנית אמצעי הקצה.

6. אם לא די בסכומים אלה, הוקמו מכוח החוזרים האמורים ועדות חריגים, המוסמכות לכאורה לאשר לכלל בתי הספר גביית תשלומים נוספת. כתוצאה מכך, פועלים בישראל בתי ספר ציבוריים הגובים מהורי התלמידים סכומים העולים על 10,000 ש"ח בשנה.

7. להשלמת התמונה נבקש להבהיר, בקצרה, את מעמדם החוקי של סעיפי התשלום הגבוהים והמשמעותיים ביותר המופנים להורים ללא אישור הוועדה – "תל"ן" ו"רכישת שירותים מרצון":

אף שהאפשרות לגבות תשלום עבור תל"ן מעוגנת בסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953, כוונת המחוקק הייתה להתיר גבייה מצומצמת מהורים לקיום פעילות ביוזמת ההורים אחרי שעות הלימודים. כיום המצב הפוך: תל"ן הפך לחלק מרכזי מתכנית הלימודים עצמה בקרב מוסדות חינוך המאוכלסים בשכבות אוכלוסיה שיכולות לשלמו. סעיף התשלום של "רכישת שירותים מרצון", לעומתו, אינו מעוגן בחקיקה, ונועד במקור לסייע להורים ברכישה משותפת של מוצרים אשר תוזיל את מחירם. סכום זה עמד שנים ארוכות על מאות שקלים ספורים (בדומה לסכום המוצג כעת בפני הוועדה), אולם בשנים האחרונות הותר הרסן, ונעשה שימוש בסעיף תשלום זה לרכישות בסך אלפי שקלים של טאבלטים,לימודים לבגרות ועוד, והכל תוך עקיפת סמכויות הוועדה.

8. תמונה עגומה זו מבהירה כיצד למעשה מתהוות בישראל שתי מערכות חינוך במסגרת החינוך הממלכתי-ציבורי: חינוך מרופד בכספי הורים לאוכלוסיות שידן משגת, וחינוך דל אמצעים לאוכלוסיות מוחלשות. ההיתר לגבות מהורים אלפי שקלים בשנה מהווה נטישה מוחלטת של עקרון השוויון בחינוך תוך העמקה הולכת וגוברת של פערים בחינוך והנצחתם, המתבטאים שנה אחר שנה בבחינות המיצ"ב, הבגרות ופיז"ה.

9. לוועדת החינוך של הכנסת הוקנה תפקיד המפתח של ביקורת ופיקוח על התשלומים הפרטיים הנכנסים למערכת החינוך. בנסיבות המתוארות לעיל, נדרש הידוק הפיקוח והרחבתו גם אל הסכומים המותרים לגבייה כתל"ן, ובוודאי לתשלומים הנגבים כ"רכישת שירותים מרצון", תוך דרישת מלוא הנתונים ושקיפות מלאה ממשרד החינוך.

על כן נבקשכם לבחון את כלל גביית תשלומי ההורים, ולחילופין למשוך ידיכם מהפארסה ולוותר על מראית העין של פיקוח פרלמנטרי עליהם, המתבטאת בבקשת השר כי תאשרו מחר סכום מזערי בלבד מתוך כלל הכסף העצום הזורם מהורים למערכת החינוך.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה והבהרה.

 

בכבוד רב,

טל חסין, עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל
הרן רייכמן, עו"ד, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, אוניברסיטת חיפה

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחינוך,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.