מחר (19.1.2015) ידון בג"ץ בפעם השנייה בעתירה שהגישו תושבים פלסטינים מהשכונות הירושלמיות שמעבר לחומת ההפרדה, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לספק להם מים. הדיון יתקיים בפני השופטים רובינשטיין, הנדל וזילברטל.
חרף הבעיות החריפות באספקת מים לשכונות הירושלמיות שמעבר לחומת ההפרדה, הודיעו רשות המים ומשרד התשתיות לבג"ץ כי אין בכוונתם לדאוג לחיבור התושבים לתשתית המים ולספק לבתיהם מיםכ מקובל. עשרות אלפי תושבי האזור נאלצים לצרוך מים באופן בלתי סדיר על ידי שימוש במשאבות חשמליות ותוך אגירתם במיכלים באופן המסכן את בריאותם. למרותזאת, הרשויות לא מוכנות לחבר את הבתים לרשת המים אלא רק להרחיב את הצינורות הראשיים הקיימים. להערכת רשות המים ומשרד התשתיות, גם אחרי הרחבה עתידית של הצינורות הראשיים לא תצליח התשתית הקיימת לספק את צרכי התושבים.
רשויות התכנון הישראליות מעולם לא תכננו את השכונות ראס ח'מיס, ראש שחאדה, דחיית א-סלאם ומחנה הפליטים שועפאט, השוכנות בצפון-מזרח ירושלים ומצויות בתוך השטח המוניציפאלי של ירושלים מזה 48 שנה. בהעדר תכנון אין אפשרות להוציא היתרי בנייה, ובלי היתרים לא ניתן להתחבר כחוק לרשת המים. כתוצאהמכך, כמעט כל הבתים באזור מחוברים למים בצינורות פיראטיים המופעלים על ידי משאבות חשמליות, והמים נאגרים במיכלים המוצבים לאורך הרחובות ועל הגגות. מצב זה כרוך בעלויות חשמל גבוהות ומציב סכנות בריאותיות ובטיחותיות. על פי תגובות שהגישה לבית המשפט חברת הגיחון, תאגיד המים והביוב של ירושלים,התשתית הקיימת מספיקה לכ-15,000 נפש בלבד, אולם כיום היא משרתת בפועל כ-80,000 נפש.
משבר המים המתמשך הוא דוגמה אחת מני רבות לכאוס ולהזנחה החמורה מהם סובלים תושבי השכונות הירושלמיות שמעבר לחומה. בעקבות הקמת החומה לפני כעשור, הרשויות הישראליות צמצמו או הפסיקו לחלוטין את השירותים שהן אמורות להעניק על פי חוק. האזור הפךהפקר, והתשתיות, החלשות מלכתחילה, פשוט קרסו.
ג'מיל סנדוקה, יו"ר ועד שכונת ראס ח'מיס: "מאז הקמת החומה וקריסת התשתיות אצלנו, מנסות הרשויות שוב ושוב להטיל עלינו התושבים את האחריות לספק שירותים בסיסיים באזור שהוא ירושלמי ושתושביו ירושלמים. את הכבישים אנחנו כבר מתקנים על חשבוננו כי התייאשנו מהעירייה, בתי ספר אנחנו בונים לילדינו, אבל מים אין לנו דרך לספק בעצמנו. מה מצפים, שבשנת 2015 אנחנו נסחב מים עם חמורים ודליים?"
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את התושבים: "עשרות אלפי תושבי האזור הירושלמי שמעבר לחומה חיים כיום בתנאים של הזנחה פושעת, ומתמודדים עם מלכוד בירוקראטי-תכנוני בלתי אפשרי. הרשויות הישראליות הן שאמורות לדאוג להסדרה תכנונית ולהסדרת החיבור למים, והן נכשלו בזה נחרצות. כעת מוטלת עליהן החובה למצוא פתרון שיאפשר נגישות למים זורמים ונקיים. הניסיונות להטיל את האשמה והאחריות על כתפי התושבים הן חסרות בסיס".