אלימות שוטרים כלפי מפגינות – עמדת האגודה וארגון אחותי

לקראת הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בנושא "אלימות והשפלה כלפי פעילות פוליטיות ומגינות זכויות אדם ואישה", העבירו הארגונים אחותי והאגודה לזכויות האזרח נייר עמדה ליו"ר הוועדה. בנייר מפרטת עו"ד שרונה אליהו חי שורה של שאלות ודרישות כלפי המשטרה במטרה למנוע מקרים של אלימות שוטרים כלפי מפגינות ופעילות.

לעמדת הארגונים, תופעת אלימות שוטרים כלפי נשים מפגינות היא חמורה במיוחד, שכן היא מאופיינת לרוב, בנוסף לאלימות פיזית, בהטרדות מיניות מילוליות וגופניות. אלה משפילות את האישה המפגינה, פוגעות בכבודה ובגופה, ומשדרות לה כי מוטב היה אילולא הייתה לוקחת חלק פעיל במחאה. דיכוי זה פועל להדרת רגליהן של נשים ממימוש זכות דמוקרטית בסיסית, והיא הזכות להפגין. יתרה מזאת: מן העדויות שהגיעו לידי הארגונים והן מאלה שנשמעו בפני הוועדה, אם אוזרות המפגינות אומץ להגיש תלונה למח"ש על ההטרדה – לרוב נסגרות התלונות מחוסר ראיות, ולעיתים אף מוגשת תלונה נגד המפגינה מצד השוטר המתקיף.

לאור האמור לעיל, מבקשים הארגונים מן הוועדה לדרוש מהמשטרה ומהמשרד לביטחון פנים את הדרישות הבאות: לרענן בקרב שוטרי משטרת ישראל את ההנחיות הקיימות בדבר התמודדות עם הפגנות ואירועי מחאה, לרבות נהלים ספציפיים ביחס לטיפול בנשים מפגינות; להציב כוח אדם שעבר הכשרות מיוחדות בעניין התמודדות עם מפגינים ומפגינות ולתגבר את כמות השוטרות בהפגנות; לערוך בירור אודות הטיפול בתלונות השונות שהוצגו בפני הוועדה; לנהל רישום ומעקב אודות תלונות שמוגשות למשטרה ולמח"ש על אלימות כלפי נשים; ועוד.

להלן פניית הארגונים.

 

15 ביוני 2014

 

לכבוד
ח"כ עליזה לביא
יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הכנסת

 

שלום רב,

 

הנדון: האלימות וההשפלה כלפי פעילות פוליטיות ומגנות זכויות אדם ואישה

 

אנו מברכים על הדיון שעומד להתקיים מחר בוועדה בנוגע לנושא שבנדון. פנייתנו זו באה בשם הארגונים "אחותי" ו"האגודה לזכויות האזרח בישראל".

1.   כארגון זכויות אדם, העוקב אחר אופן טיפול המשטרה בהפגנות, פועלת האגודה לזכויות האזרח מזה שנים ארוכות למיגור תופעת האלימות בהפגנות. במהלך השנה האחרונה פנינו, במספר מקרים שונים, אל המשטרה בעקבות תלונות שהגיעו לידינו המלמדות על אלימות משטרתית כלפי מפגינים ומפגינות.

2.   תופעת אלימות שוטרים כלפי נשים מפגינות הנה חמורה במיוחד, שכן היא מאופיינת לרוב, בנוסף לאלימות פיזית, בהטרדות מיניות מילוליות וגופניות, המשפילות את האישה המפגינה, פוגעות בכבודה, בגופה, ומשדרות לה, לעיתים בצורה מילולית מפורשת, כי מוטב היה אילולא הייתה לוקחת חלק פעיל במחאה. דיכוי זה פועל להדרת רגליהן של נשים, בצורה הקשה ביותר, ממימוש זכות דמוקרטית בסיסית, והיא הזכות להפגין.

3.   מן העדויות שהובאו בפני הועדה בדיון הקודם עלה כי היחס המשפיל והפוגעני מתרחש לא רק בזירת ההפגנה עצמה אלא גם לאחר מכן, בנקודות מגע נוספות של המפגינות עם השוטרים: בתחנת המשטרה עלולה המפגינה לעבור חיפוש משפיל ופוגעני בגופה, לסבול מהטרדות מיניות נוספות מצד שוטרים, ואף להיחקר על ידי אותו שוטר שתקף אותה במהלך ההפגנה.

4.   בכך לא תמה מסכת ההשפלות הפוטנציאלית שצפויה למפגינה: אם תאזור אומץ להגיש תלונה למח"ש בגין ההטרדה שעברה, היא עלולה "לזכות" בתגובה מזלזלת, המפקפקת בגרסתה במקרה הטוב, ובמקרים חמורים יותר- מגלגלת את האשמה במה שארע לפתחה. מן העדויות שהגיעו לידינו והן מאלה שנשמעו בפני הועדה, לרוב נסגרות התלונות במח"ש מחוסר ראיות, ולעיתים אף מוגשת תלונה נגד המפגינה מצד השוטר המתקיף.

5.   עוד עולה באופן ברור כי אין המדובר בתופעה ספוראדית אלא ביחס מערכתי כושל מצד המשטרה כלפי מפגינות, יחס החוצה גבולות כגון דעה פוליטית, לאום, מוצא או דת של המפגינות.

6.   אם נוסיף לעובדות המתוארות לעיל את תוצאות המחקר של פרויקט "מדד הביטחון" שהובא אף הוא בפני הוועדה בדיון הקודם, לפיו כמעט 40% מהנשים מהיהודיות ו-60% מהנשים הערביות מדווחות על תחושת פחד מהמשטרה, נגלה תמונה עגומה וקשה, המלמדת כי לא רק שהתנהלות המשטרה חוטאת לחובתה להגן על זכותן של נשים להפגין ולעודד אותה, אלא גם פוגעת בה בצורה קשה ועמוקה.

7.   לאור האמור לעיל, אנו מבקשים כי במסגרת הדיון מחר בוועדה, יוצגו בפני נציג המשטרה והמשרד לביטחון פנים השאלות והדרישות הבאות, בנוסף לאלה שכבר הועלו בדיון הקודם:

א. דרישה לרענון בקרב שוטרי משטרת ישראל את ההנחיות הקיימות בדבר התמודדות עם הפגנות ואירועי מחאה, לרבות נהלים ספציפיים ביחס לטיפול בנשים מפגינות. יש להבטיח כי כל שוטר ושוטרת מכירים היטב את ההנחיות והנהלים ופועלים על פיהם.

ב. גיבוש נהלים חדשים בדבר התמודדות המשטרה עם הפגנות אשר יבטיחו כי מקרים כגון אלו שהועלו בפני הועדה לא יישנו: הצבת כוח אדם שעבר הכשרות מיוחדות בעניין התמודדות עם מפגינים ומפגינות, תגבור כמות השוטרות בהפגנות, ובפרט בהפגנות שלגביהן ידוע מראש כי צפויה השתתפות רבה של נשים.

ג. עריכת בירור אודות הטיפול בתלונות השונות שהוצגו בפני הועדה: האלימות המינית והגופנית הקשה שהופעלה כלפי פעילות בית אחותי במסגרת ההפגנה מול ביתו של השר יאיר לפיד וסגירת התלונה שהגישו במח"ש, אלימות מינית וגופנית כלפי נשים מפגינות בהפגנה למען הפליטים שנערכה מול הכנסת לה הייתה עדה ח"כ מיכל רוזין, ואלימות מינית וגופנית שהופעלה כלפי מפגינות במהלך ולאחר הפגנות נגד תכנית פראוור.

ד. רישום ומעקב אודות תלונות שמוגשות למשטרה ולמח"ש על אלימות כלפי נשים, תוך התייחסות לנתונים עובדתיים כגון מין התוקף והקורבן, זירת ההתרחשות (בית, הפגנה, עבודה וכולה).

ה. בירור אודות נתונים שהוצגו לפני הועדה בעניין כמות התיקים שנפתחו בגין תקיפת שוטר- פילוח של מין התוקף, זירת ההתרחשות, האם הוגשה תלונה מצד החשוד בגין תקיפתו על ידי השוטר וכולה.

ו. בידי שוטרי משטרת ישראל הסמכות להפעיל אלימות בגבולות החוק. החריגה מן הסמכות הזו וניצולה לרעה כלפי מפגינים ומפגינות, פוגעת קשות בקורבן האלימות, משדרת את המסר הפסול כי זו תהא מנת חלקן של אלה אשר אוזרות אומץ להשתתף במחאה, מערערת את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ויוצרת אפקט מצנן על חופש הביטוי והמחאה. לכן, יש לגבש נהלים בדבר טיפול בשוטרים אשר הוגשו בעניינם תלונות או כתבי אישום בגין עבירות אלימות כלפי נשים במהלך הפגנות, הטרדה מינית, או מעצר שלא כדין, לרבות ענישה מתאימה, כגון: מניעת אפשרות משוטר שנגדו הוגשה תלונה בגין אלימות בהפגנה לחקור את המפגינות המתלוננות, הרחקה של שוטרים שהתלוננו נגדו מהשתתפות בהפגנות עד שתתברר התלונה, השעיית שוטר נגדו הוגש כתב אישום מעבודתו עד להכרעת דינו, פיטורי שוטר שהורשע בגין אלימות ועוד.

 

בכבוד רב ובברכה,
שרונה אליהו חי, עו"ד