בניין שהופצץ בעזה. CC BY: Muhammad Sabah, B'Tslelemעל ישראל לפתוח ערוץ מילוט לאזרחים אל מחוץ לאזור הקרבות, לדאוג לשיקום התשתיות ולהימנע מפגיעה בעובדים היוצאים לתקנן
ב-24.7.2014 פנו 11 ארגוני זכויות אדם לשר הביטחון ולרמטכ"ל, בקריאה לפתוח באופן מיידי ערוץ מילוט לאזרחים אל מחוץ לאזור הקרבות בעזה.
המתקפה ברצועה הביאה לפגיעה רחבת היקף באוכלוסיה האזרחית: מאות נהרגו, ולמעלה מ-140,000 נפש נטשו את בתיהם. מדיווחים עולה כי גם אזורים שאמורים היו להיות בטוחים ואליהם התפנו תושבים, כמו בית הספר של אונר"א בבית חאנון, נפגעו מהפגזות.
לאורך כל ימי הלחימה דרש הצבא פינוי מוחלט של אזורים מסוימים ברצועה. במכתבם מסבירים הארגונים כי מדובר בדרישה שכמעט ואינה ניתנת לביצוע, זאת בין היתר נוכח הצפיפות ברצועה, עצם העובדה שאין בה אזור שניתן להגדיר כבטוח מהפצצות וכן בשל אי-היכולת של התושבים לדעת מה האזור הבא אותו הצבא יתקוף או ידרוש לפנות. התראה אפקטיבית של הצבא אל אזרחים צריכה להבהיר לא רק מהיכן לברוח, אלא גם היכן תושבים יהיו בטוחים ואיך יוכלו לנוע לשם ללא פגע.
הארגונים מדגישים את אחריותה של ישראל להגנה על תושבי הרצועה, לנוכח שליטתה הכמעט מוחלטת באזורי הקרבות ובנתיבי הגישה אליהם, ושליטתה ארוכת השנים בגבולות הרצועה, במרחב האווירי והימי שלה ובתנועה אליה וממנה. על ישראל לפתוח באופן מיידי ערוץ מילוט לאזרחים ולפצועים אל מחוץ לאזור הקרבות ולהכריז על אזור מחסה בטוח, תוך הבטחת אפשרות לחזרתם עם סיום הלחימה. כמו כן עליה להבטיח כי באזור המחסה הבטוח יינתן סיוע הומניטרי אפקטיבי לעקורים.
הארגונים החתומים על הפנייה: במקום • בצלם • גישה • האגודה לזכויות האזרח בישראל • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל • המוקד להגנת הפרט • יש דין • מחסוםwatch • עדאלה • רופאים לזכויות אדם • שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם
עדכון: תשובה מלשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 3.8.2014
ב-23.7.2014 פנו 12 ארגוני זכויות אדם במכתב דחוף לשר הביטחון, משה יעלון, בדרישה למלא את חובותיה של ישראל ולהבטיח כי יתמלאו הצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית בעזה, בפרט בכל הנוגע לאספקה המידלדלת של חשמל ומים. למעלה ממחצית מאוכלוסיית רצועת עזה, 1.2 מיליון בני אדם, סובלים ממחסור במים זורמים ובשירותי תברואה, מאות אלפים סובלים ממחסור מוחלט בחשמל ומאות אלפים נוספים מקבלים הקצבה של עד חמש שעות חשמל ביממה.
המחסור החמור נוצר בשל פגיעה קשה בתשתיות האזרחיות כתוצאה מהלחימה באזור. ארגונים הומניטריים בינלאומיים טוענים כי קיימת סכנה מוחשית למשבר הומניטרי וסביבתי חמור כתוצאה מהמחסור במים ובשל חשיפה לסכנות בריאותיות חמורות לנוכח הצפת מי שפכים בין בתי מגורים וחלחולם למי השתייה.
כ-80 מיליון ליטרים של מי שפכים בלתי מטופלים מוזרמים אל הים מדי יום. שליש מבארות המים של עזה אינו מתפקד ועובדי רשות המים חוששים לצאת לעבודות תיקון ותחזוקה, לאחר ששלושה עובדים עמיתים נהרגו במהלך עבודות תחזוקה. בשל המחסור בחשמל, יתר הבארות מתפקד רק שש עד שמונה שעות ביממה בלבד.
מהמכתב עולה כי מצב התשתיות ברצועה היה שברירי עוד לפני תחילת הלחימה הנוכחית, במידה רבה בשל מדיניות הסגר של ישראל. בנוסף, הארגונים מזכירים כי ישראל חזרה והצהירה על מחויבותה לדאוג לצרכיה ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית ברצועה תוך כדי הלחימה, כפי שעולה גם ממחויבויותיה לדין ההומניטרי הבינלאומי ומפסיקת בג"ץ.
הארגונים דורשים עוד כי בתום הלחימה יוסרו מגבלות התנועה אל רצועת עזה וממנה, בכפוף לצרכי הביטחון הלגיטימיים של ישראל, כדי לאפשר כניסת חלקי חילוף וחומרי הבניין שנדרשים לתיקון התשתיות.
הארגונים החתומים על הפנייה: אמנסטי • במקום • בצלם • גישה • האגודה לזכויות האזרח בישראל • הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל • המוקד להגנת הפרט • יש דין • מחסוםwatch • עדאלה • רופאים לזכויות אדם • שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם
